היום שאחרי צוק איתן: דרושה הרחבה כמותית לנוכח מצוקת האשראי
מבצע צוק איתן החל לפני כחודש כשמצבו של המשק הישראלי הראה סימני האטה, ובנק ישראל גייס את תחמושת הריבית המדלדלת והפחית אותה, שוב, לרמה של 0.5%. הלחימה בעזה החמירה את מצב, בכך שפעילותם של עסקים רבים הושבתה, נפגעה אנושות בעיקר בדרום הארץ ואף בצפונה במספר ענפי עסקים כגון תיירות.
אם ערב המבצע היינו עדים למצוקת אשראי במשק הישראלי, הרי שלאחריו היא החמירה אף יותר. נכון שהדולר החלש היווה את העילה להורדת הריבית ע"י בנק ישראל, אולם כעת מתברר כי תנאי המשק הנוכחיים כוללים כאמור מצוקת אשראי חמורה שיש לתת עליה את הדעת ולבצע מהלכים המשלבים פתרונות של הרחבה כמותית, כפי שבוצעו בארה"ב ע"י הפד לאחר משבר הסאב פריים וריבית פיקדונות שלילית באירופה של אחרי משבר האשראי כפי שהנהיג ה-ECB בחודשים האחרונים.
אמנם ישראל הצטרפה באיחור למשברים שפקדו את מדינות המערב, והכלכלה בארץ נמצאת בהאטה הולכת ומעמיקה, שהחלה עוד טרם הלחימה בעזה והתגברה עוד יותר לאחריו. עסקים שלמים הושבתו במהלך חודש שלם ועלולים לא לעמוד בהתחייבויות, כאשר ברור לכל שהזרמת חמצן זול לעסק במצב זה עשויה לגזור את דינו לגבי עתידו הקיומי על כל ההשלכות הנובעות מכך: אי עמידה בהתחייבויות (סכנה לחובות אבודים כלפי הבנקים), פיטורים המוניים והאטה נוספת העלולה לסכן את ההישגים הכלכליים שהושגו בשנים הקודמות.
לצד התחמושת המונחת לפתחו של בנק ישראל בנושא הורדת הריבית ל-0%, הרי שהרחבה כמותית בנוסח ישראלי הינה כורח המציאות כיום ועשויה להתבצע בשני אופנים: אי הנפקת מק"מ ע"י בנק ישראל או רכישות אג"ח ממשלה על מנת להזרים כסף לציבור להגברת הצריכה הפרטית - דבר שיסייע לחמם את הפעילות במשק, בנוסף לנקיטת צעדים בתחום ריבית פיקדונות שלילית בין הבנקים לבנק ישראל. כך שעודפי הכספים של הבנקים לא יופקדו בכספת בנק ישראל עקב הריבית השלילית שתוצע להם, אלא ינותבו לטובת אשראי זול לציבור ובעיקר לעסקים בדיוק כפי שהמהלך הזה מתבצע בחודשים האחרונים במדינות רבות באירופה.
- "השוק ימשיך שלא להגיב לסימני האינפלציה עד שהפד' יפסיק לבטלם"
- האם הפד ירסן את עליית תשואות האג"ח דווקא בכלי שאמור לזרז את האינפלציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
