פעולותיו של דראגי לגישור הפערים באירופה מתקשות במבחן המציאות
מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי, נשא נאום לפני כשנה וחצי, בו הצהיר על כוונתו לשבור את הקשר האכזרי בין מצב המדינות לבנקים שלהן, ולתמוך ישירות בבנקים. השוק הגיב בעליות חדות. מאז הולכים וגדלים הפערים בין מדינות הצפון לאלה שבדרום היבשת, ועם הזמן מתברר, שיישום החלטותיו נתקל בקשיים רבים.
הצפון העשיר והדרום העני
ברוב מדינות מרכז וצפון אירופה, בעיות הגירעון התקציבי נמצאות בשליטה. מצב הכלכלה משתקף גם בנתוני הבנקים, כאשר היקפי האשראי הבעייתי בהם גבוהים מהממוצע בבנקים האמריקנים, אך הם יציבים וסך ההון ורמות הנזילות משתפרים. במדינות דרום אירופה, הגרעון נמצא בשיאו ושיעורי האבטלה דו ספרתיים. מבחינת מצב הבנקים, רובם מחזיקים באגרות חוב של ממשלותיהם, הנמצאות בסיכון גבוה, וכן אשראי שניתן בביטחונות של נכסי נדל"ן חסרי ערך כמעט - כל אלו עלולים להביא למחיקה משמעותית ואיום על יציבות הבנקים.
שינוי מבני של גוש האירו
בנאומו האחרון, דראגי הודיע על מספר שינויים מבניים בגוש האירו, שנועדו לטפל בפערים בין הצפון לדרום. הרעיון, שהועלה כבר לפני למעלה משנה, שכל מדינות גוש האירו יפעלו יחדיו לסייע לבנקים, שהינם במוקד המשבר. כך, גם מדינות בעלות מגבלות תקציב יוכלו לקבל סיוע ישיר לבנקים שלהם, ולטפל באופן ממוקד בבעיה, מבלי להרחיב את הגרעון הגבוה גם כך. בנוגע לבעיית חוסר האמון בבנקים בקשיים, דראגי מציע לבצע מבחני לחץ, שיבחנו את איכות הנכסים של אותם בנקים בתנאי קיצון של משבר. רק הבנקים שיעמדו במבחנים, וימצאו כניתנים להתאוששות, יקבלו סיוע.
ולבסוף, הוא מציע להקים גוף אכיפה, שיכפה את החלטותיו ויקבע אמות מידה אחידות שהבנקים יצטרכו לעמוד בהן. באופן הזה, לא תצטרכנה להתקבל יותר החלטות סיוע אד הוק, שיפגעו בעיקר במשלמי המסים של המדינות הצפוניות.
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל דרגי לא פתר את כל הבעיות
פתרונותיו של דראגי טובים, אבל חשוב לזכור שבגוש האירו לוח הזמנים מאוד איטי. מנהיגי גוש האירו נפגשו באוקטובר האחרון והחליטו על לוח זמנים כדלקמן:
- החל נובמבר 2014 - הבנק האירופי המרכזי יוכל לפקח על 130 בנקים בתחומו, ולהחליט להשתלט על בנקים קטנים יותר, במידת הצורך. במידה ובנק כלשהו יתמוטט במהלך אותה שנה, לא יהיו לו את הכלים לסייע לו.
- ב-2015 יוקם מנגנון פיקוח אחיד לכל גוש האירו, וגם אז, לא יהיה לו המימון הנדרש לסיוע, משום שטרם התקבלה החלטה סופית וברורה מהיכן ימומן.
- הקמת גוף אכיפה חוקית תבוצע רק ב-2018, כעשור לאחר המשבר. ככל הנראה, המנהיגים של גוש האירו מעדיפים שמשלמי המסים ימשיכו לממן עד אז את קריסתם של הבנקים בתחומם.
יש מבחן, אין לחץ
מבחני הלחץ, שדראגי הציע, בעייתיים בפני עצמם. הם בוצעו מדי שנה במהלך השנים 2009-2012. בכל אחד מהמבחנים, תרחישי הקיצון לא היו חמורים דיים, כך שהם פספסו לחלוטין את מצבם הקשה של הבנקים בקפריסין, אירלנד וספרד.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
דראגי בנאומו, מדגיש שוב ושוב את הצורך במבחני לחץ אמינים. אך יש יותר מדי אינטרסנטים בגוש האירו, שיעדיפו לצמצם את הסיוע ולהקל שוב במבחני הלחץ. העמדה הרווחת בקרב המדינות העשירות, שאי אפשר להשתמש בכספי הסיוע כדי לחלץ כל בנק, וצריך לאפשר לחלקם פשוט לקרוס. הדוגמא של קפריסין, בה רוב כספי הפיקדונות והחסכונות של הבנקים פשוט הולאמו, היא פתרון מועדף על המדינות היציבות יותר.
הרבה הצעות מעט מעשים
אחת האפשרויות להחזרת האמון במדינות הגוש, היא הנפקת אגרות חוב של כל גוש האירו, שאינן משויכות למדינה ספציפית. באופן הזה, הקושי של מדינה אחת יקוזז עם הצמיחה במדינה אחרת, והאג"ח לא תסחרנה בתנודתיות כה רבה. הצעה נוספת הינה לאפשר לקרן הסיוע שהוקמה לפעול כבנק וללוות מהבנק האירופי המרכזי, זאת כדי לממן את הבנקים בקשיים, ובמקום להסתמך על תקציב מוגבל בהיקפו.
כשמריו אומר לא
מריו דראגי פסל את אותן ההצעות משיקולים זהים. שתי ההצעות ייצרו מבנה חדש לגוש האירו, מאוחד יותר, המשקף סיכון שווה לכל המדינות ובעל מחויבות הדדית לבנקים. זאת בדיוק הבעיה של המדינות היציבות יותר - מצד אחד הן נהנו כל השנים מהסחר עם שאר מדינות אירופה ומעוניינות להישאר במבנה של גוש אירו אחד. מצד שני, הן לא רוצות שהסיכון והקשיים של המדינות החלשות ידביקו את כלכלתן.
וכך, תוך היעדר שיתוף פעולה מוחלט, ממשיך גוש האירו להתנהל בעצלתיים ממשבר אחד למשנהו.
- 2.דניאל גלעד 05/12/2013 13:24הגב לתגובה זוראשית , עלי להודות לאנליסטית לוין על מאמר משובח זה. מאחר והתחום מעניין אותי , רציתי לשאול כמה שאלות , אך אסתפק בשתי שאלות (כלליות ): האם מבחני נלחץ שנעשו באירופה דומים לאילו שנעשו בארץ . והשאלה השניה אם ניתן להסביר במספר משפטים מועט מה נדרש היה כדי שמבחני הכלחץ יהיו יותר יעילים ונכונים .
- 1.מנטליסט 05/12/2013 10:49הגב לתגובה זוכתבה חשובה. בזמן האחרון אני שומע שיש סימנים להתאוששות בגוש האירו וחלק מהמדינות שוב צומחות. והנה פתאום מדברים על ריבית פיקדונות שלילית ומסתבר שגם ברגולציה יש עוד דרך ארוכה. תודה אורית על כתבה מאירת עיניים.

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.