הבורסות בשיא, האם זה הזמן ל'ברבור השחור'?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לפתרון המשבר הפוליטי בוושינגטון והתנאים בשוק - מהיכן תבוא הצרה הבאה?
יוחאי שויגר | (3)

עכשיו כשתיאטרון הקבוקי בוושינגטון הסתיים בדיוק כפי שהיה צפוי מראש, דהיינו ב"פשרה" של הרגע האחרון, נראה שבשוק חוזרים לשגרה. ומהי זו? האם השתנה משהו משמעותי בכלכלה העולמית מאז שהחל להתגלגל המשבר האמריקני? לא ממש.

השוק בארה"ב חזר לטפס מעלה, ולאחר נסיגה מתונה למדי זינק בשבוע שעבר לשיא חדש של כל הזמנים. כמו כן, עד כה עונת דוחות הרווח אינה מספקת הפתעות מרעישות, לחיוב או לשלילה, ולא נראה שהיא תהיה פקטור משמעותי שעשוי לגרום למפנה כלשהו בשוק.

באירופה, רוחות של אופטימיות. לא ברור על בסיס מה, כי הנתונים רעועים למדי. אולי זוהי התקווה ל-LTRO נוסף של מריו דראגי, נשיא ה-ECB. ביפן, מדיניות ההרחבה הכמותית העצומה הצליחה להוריד את היין בצורה ניכרת בחודשים הראשונים, אבל מאז השיא של 104 הדולר/ין אינו מצליח לטפס חזרה מעל 100.

גם שוק המניות היפני מדשדש. נתוני כלכלה אמיתית די מאכזבים לגבי תמריץ כה גדול והיסטורי. אבל גם כאן, ייתכן בהחלט שכפי שעשה הפד, מה שלא עובד בהרחבה מסיבית יעבוד בהרחבה מסיבית עוד יותר, ולא מן הנמנע שנתחיל לראות ספקולציות בנושא הזה שידחפו את השוק מעלה.

אם עד לפני שבועות ספורים המילה השכיחה בשוק היתה "צמצום" (Taper), כיום בשוק מתחילים לדבר לא רק על דחיית הצמצום, אלא על הגדלת היקף רכישות האג"ח. 100 מיליארד, 200 מיליארד, טריליון, בשוק מתחילים לזרוק מספרים. לבנק הפדרלי יש כעת "תירוץ" מאוד פופולרי.

לאור הפלונטר הפוליטי והנזקים שנגרמו לכלכלה בעקבות ההשבתה וסכנת חדלות הפירעון, יהיה זה מוטעה לשנות כעת באופן דרסטי את המדיניות. אם הבנק הפדרלי אכן יאותת על האפשרות של הרחבה נוספת, מעניין יהיה לראות כיצד יגיבו הבנקים המרכזיים האחרים, של יפן, אירופה, אוסטרליה, בריטניה ועוד, אשר סובלים מהמשך הפיחות בדולר.

בשווקים המתפתחים אנחנו רואים שוב אופטימיות לאחר חודשים קשים של בריחת הון זר שהביאה לצלילה של המניות והמטבעות המקומיים. דחייה של צמצום ההרחבה ועצם האפשרות להגדלת הרכישות צפויים להיטיב עם הנכסים של השווקים המתעוררים. ייתכן שנראה שום טיפוס חד בערך אותם נכסים.

בתוך כך, קשה להבין איך הזהב, כביכול "המטבע" שלא ניתן להדפיס, ממשיך לרדת מטה. היתה אמורה להיות קורלציה ישירה, לכאורה, בין היקף ההדפסה העולמי למחירו של הזהב, אבל בחודשים האחרונים אנחנו רואים מגמה הפוכה. ישנן עדויות הולכות וגוברות שמחיר הזהב יורד בשל מניפולציה של הבנקים המרכזיים, שמעוניינים לבלום את התייקרות הזהב. עוד אחד מהעיוותים של המדיניות המוניטרית של ימינו - כביכול, כל התנאים אידיאליים ואין סיבה לדאגה באופק.

בנוסף, אלמנט העונתיות. הישורת האחרונה של השנה ידועה בסנטימנט חיובי, מה שקרוי "ראלי של סוף שנה". אם לא היינו ברמות גבוהות כל כך במדדים ו אחרי כמעט 5 שנים של מגמה עולה, הייתי אומר שהמצב ממש אידיאלי. עכשיו, כאשר אין לפנינו מכשול ברור, ההרגשה מוזרה, ולכאורה "טובה מדי". האם זה הזמן של הברבור השחור? ייתכן, אבל מטבעו של זה הוא שהוא מגיע כאשר איננו מצפים לו.

אתר FXCM ישראל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נועם 22/10/2013 20:36
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר שטויות לפי קילו, השוק ביפן לא מדשדש - הוא טס, תסתכל מה עשה הנייקי בשנה האחרונה. הזהב - תמיד יורד כשהבורסה עולה. הזהב ומדדי המניות הם נכסים בעלי קורלציה שלילית מובהקת מזה עידן ועידנים. הבעיה היא שתוחלת הזהב היא בערך 0 ולכן אין פה ארוחת חינם. רמות גבוהות במדדים? ממש לא! עולמית בקושי תיקנו את הנפילה של 2008, הבורסות תמיד בכיוונן כלפי מעלה ויש להן עוד לפחות 10% תשואה כפול 5 שנים אבודות להשלים. אין בועה בכלל וזה לא קרוב, אנחנו עדיין בתיקון ארוך טווח כלפי מעלה וזאת תהיה, ככל הנראה, המגמה בשנים הקרובות. חוץ מזה ששנת 2011 היתה שנה קשה למשקיעים כך שאנחנו לא בחמש שנים של עליות כפי שציינת. ועוד דבר, כל ההסברים שלך על מדוע השוק עולה או יורד הם שטויות במיץ עגבניות שמטרתם לייצר כותרות כל ההסברים הפונדמנטליסטים האלה שווים לתחת. הבורסות עולות בתוחלת, בכל שנה מוזרים עשרות טרילוני דולרים נוספים, כך היה וכך יהיה. קיימת תנודתיות רצינית מאוד, זה כן. אבל הכיוון הוא חד וחלק כלפי מעלה כמעט בלי כל קשר לאירועים נקודתיים שההשפעה האמיתית שלהם על שווקי ההון קטנה בהרבה ממה שנדמה.
  • דן 29/10/2013 09:56
    הגב לתגובה זו
    ברור לכל שכל בתי ההשקעות למיניהם מגמתיים ולא טובת הציבור לנגד עיניהם, אלא טובת אלה שמשלמים להם את שכרם.
  • 1.
    ברבור שחור לא קשור לגובה השוק (ל"ת)
    מרטין 22/10/2013 12:13
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.