המדיניות הכלכלית ביפן רדיקלית? כן! אבל היא עובדת
ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, מקדם רפורמות כלכליות חדשניות ואמיצות על מנת להעלות את האינפלציה, לחזק את הצמיחה ובעצם לצאת מהסטגפלציה שהכלכלה היפנית סובלת ממנה כבר מספר שנים. אבה נבחר בסוף השנה שעברה, לאחר שבשש השנים האחרונות התחלפו שישה ראשי ממשלה ביפן, אבל נראה שהפעם היפנים מרוצים.
לאחרונה, מפלגתו של אבה זכתה בבחירות לבית העליון, ולכן הקואליציה שבראשותו חולשת על כל המוסדות הממשלתיים. כלומר הוא מקבל הבעת אמון מהציבור, שאין כמעט כדוגמתה במשטרים דמוקרטיים. להערכתי, כבר כעת ניתן לצפות לפעולות נוספות מצד אבה במטרה לקדם את השווקים, כגון הגדלת תוכנית ההרחבות, הפחתה של מס החברות וכנראה גם הטלת מיסים נוספים.
התכנית הכלכלית אותה מקדם אבה, מכונה בעולם על שמו (Abenomics). טרם הבחירות, חברים במפלגתו של אבה הזהירו כי פעולות כלכליות קיצוניות עלולות להבריח חלק מהבוחרים. כעת, לאחר הניצחון שהבטיח לו את הרוב היציב לו היה זקוק, והשתיקה של העולם, שנובעת לדעתי מהסקרנות האם הוא יצליח או שמא יתרסק, אבה יכול להקצין אפילו יותר.
בבסיס הגישה הכלכלית של אבה ישנן שלוש דרכי פעולה מרכזיות: הקלות מוניטריות רדיקליות על-ידי הבנק המרכזי (שכיום עומדות על 65 מיליארד דולר בחודש), תמריצים פיסקלים נוספים (על סך 100 מיליארד דולר) ורפורמות לעידוד היצע, כגון הסרות פיקוח ועידוד הצריכה הפרטית של העם החסכן בעולם.
לדעתי, הדרך הבריאה ביותר לעודד את הצריכה היא על ידי הורדת נטל המס, הן מהחברות והן מהאזרחים, גם הפחתת מס נלקחה בחשבון. שר הכלכלה אמר כי הקיצוץ במס החברות יתרחש בעתיד, כשלממשלה יהיו את המשאבים הפיננסים הדרושים לכך. אך במצב הנוכחי הממשלה תתרכז בקיצוץ מיסים אחרים, בכדי להגביר את התחרות העסקית והצריכה הפרטית.
בינתיים התוכנית ללא ספק עובדת. ראשית, מתחילת כהונתו של אבה, הצמיחה בתוצר מציגה מגמה אופטימית. ברבעון האחרון נרשמה עלייה של 0.9% בתוצר, ברבעון האחרון של 2012 והראשון של השנה הייתה עלייה של 0.3% ו-1% בהתאמה. העלייה הייתה גבוהה בהרבה מהצפי, בעיקר בעקבות הנתונים הגבוהים בצריכה הפרטית ובייצוא. מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.7% בחודש אוגוסט, בעוד שהצפי היה לעלייה של 0.6% (הגבוהה ביותר מאז 2008), כלומר אבה גם הצליח לעורר את האינפלציה, דבר שמומחים רבים טענו שייכשל בו.
אמנם עדיין מוקדם לקבוע, אך להערכתי יש סיכוי גבוה שאבה מצא את הנוסחה להתמודדות עם הבעיה המרכזית של הכלכלות המפותחות - ההגעה למצב ה"עמיד". כלומר שהכלכלה לא צומחת בגלל שהאוכלוסייה לא גדלה והשיפורים הטכנולוגיים כבר לא משמעותיים כפי שהיו פעם. אם בעוד שנה- שנתיים הנתונים מיפן ימשיכו להיות חיוביים באופן קיצוני כמו בחודשים האחרונים, אני מאמין שנראה מספר לא מבוטל של שווקים מפותחים אשר יאמצו את ה-Abenomics - דבר, שמבחינת המשקיעים, עשוי להיות נפלא, מכיוון שהתוכנית האגרסיבית משפיעה באופן חיובי על שווקי המניות.
בהתאם אנו רואים כי ההצלחה המרשימה של הכלכלה היפנית זוכה לפרגון גם בעולם. רק בשבוע שעבר הוחלט כי האולימפיאדה הבאה (אחרי ברזיל) ב- 2020 תתארח בטוקיו בירת יפן, דבר שצפוי להכניס כסף רב לחברות התשתיות המקומיות ולחברות הקשורות בתיירות.
להערכתי, המבחן הבא בו יצטרך אבה לעמוד הוא מציאת נוסחה להורדת החוב של ממשלת יפן לשיעורים מקובלים ויציבים. עם זאת, בשלב זה לא נראה שהחוב היפני מדאיג את שאר כלכלות העולם והמשקיעים, כפי שמשתקף מתשואת אגרות החוב הנמוכה של ממשלת יפן (0.75% לאג"ח במח"מ של 10 שנים).
- 2.רבי דוד, נהריה 15/09/2013 15:32הגב לתגובה זווהמדיניות המטורפת הזו תוביל לקריסה הכלכלה היפנית בקול רעש גדול. אולי גם תסחוף אחריה את שאר העולם - בעיקר המערבי.
- 1.Z 15/09/2013 11:52הגב לתגובה זוסטגפלציה זה מצב של מיתון תוך כדי אינפלציה...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
