הסיכון של הצד כנגד - המשבר הגדול באמת נראה באופק
חשבון נפש והפקת לקחים הן משימות שלעיתים קשה למצוא להם פנאי במרוצת האירועים השוטפת. יום כיפור מספק לנו הפוגה, השבתה כמעט מוחלטת של השגרה והיומיום, שמאפשרת לנו לקחת פסק זמן ולהתבונן במעשינו ובחולשותינו מתוך ריחוק הכרחי. אנחנו כבר חמש שנים אחרי המשבר הפיננסי של 2008.
רבים ראו באותו משבר תולדה של יהירות, תאבת בצע, נטילת סיכונים מופרזת על חשבון הציבור ועיוורון של כל מי שהיה צריך לזהות את הסכנה מבעוד מועד. כאשר הכלכלה העולמית עדיין מלקקת את הפצעים של התפוצצות בועת הסאב-פריים והמיתון העולמי שנגרם בעטיה, רבים תוהים האם באמת נלמדו הלקחים ובוצעו התיקונים שימנעו משבר דומה.
באותם ימים קשים שלפני 5 שנים, התוודענו למושג יחסית חדש במדיה הכלכלית - Counter-Party-Risk. למעשה, קריסתו של בנק האחים-ליהמן הייתה דוגמא מובהקת לעוצמה של מה שעומד מאחורי מושג זה. כאשר הגלובליזציה של תנועת ההון כה רחבה, וכמעט כל מוסד פיננסי גדול עושה עסקים עם כל המוסדות האחרים, נפילה של חוליה אחת בשרשרת, הביאה ותמשיך להביא לשיתוק מוחלט של כל המערכת.
זאת, כמובן, עקב חוסר האמון שנוצר בין אלו שלא קרסו, עדיין, לגבי יכולת ההחזר של הצד כנגד, שעומד מולו בעסקה. למשל, אם משה לווה ליוסי, ויוסי לווה לאבי, אזי משה חשוף למצבו של אבי, לא פחות מזה שהוא חשוף למצבו הפיננסי של יוסי. אם משה מודע למצבו הפיננסי ויכולת ההחזר של אבי, הוא יכול להעריך במדויק את רמת הסיכון שבהלוואה ליוסי. שקיפות זו לא היתה קיימת בתקופה שקדמה ל-2008.
המורכבות של הנגזרים הפיננסיים מגובי המשכנתאות והשרשור ההרסני שרקחו המוסדות הפיננסיים יצרו מסך עשן שהקשה על היכולת להתחקות אחר שרשרת הנגזרים, ובכך לאמוד את הסיכון האמיתי של הנכס. כאן גם בא לידי ביטוי מחדל סוכנויות דירוג האשראי, שהעניקו דירוג אשראי גבוה לכל אותם מוצרים מפוקפקים ובכך נתנו להם לגיטימציה. מדוע שעירייה קטנה בגרמניה תפקפק במוצר בעל דירוג גבוה שמוכר לה מוסד מכובד כמו גולדמן סאקס?! כשכל אותם לוקחי משכנתאות סאב-פריים (קצה השרשרת) לא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתאות, נוצרה תגובת שרשרת הרסנית שהפילה את כל מי שנגע באותם נכסים מורעלים.
זה מה שקרה ב-2008. האם נלמדו הלקחים של המשבר? האם הרגולציה אוכפת כעת שקיפות גדולה יותר ובקרה על נטילת הסיכונים? אולי, אבל הבעיה היא שהסיכון לא נעלם, אלא היגר מהמוסדות הפיננסיים למדינות עצמן, שנאלצו לחלץ בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים מכספי הציבור, זאת בכדי למנוע קריסה של המערכת הפיננסית. על כן, במשבר הבא לא יהיו אלו מוסדות פיננסיים בלבד, אשר יהוו את נקודות השבירה, אלא גם הממשלות, שלקחו על עצמן את סיכוני המערכת הפיננסית במסגרת חבילות החילוץ והלאמות הבנקים.
האם זה מחמיר את הסכנה? כן. הרי מי יחלץ את המדינות כאשר אלה ייקלעו למשבר נזילות? האם יש דרך להתגונן מכך? לא ברור. אנחנו האזרחים תמיד נהיה חשופים לכל משבר במערכת הפיננסית. חיינו הכלכליים בנויים סביב אותם מוסדות פיננסים, וזאת לצורך ההתחייבויות שלנו כבעלי משכנתאות, מקבלי משכורות, בזבזני מזומנים ובכלל כמשתמשים של אותם מוסדות כמקור הכספי שלנו.
- 1.שובר משבר 10/09/2013 16:52הגב לתגובה זוtvix..under 1.6
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsהטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
