בעקבות נתון הצמיחה, תתכוננו לצעד הבא של בנק ישראל
אחד ממטבעות הלשון השגורים ביותר בחודשים האחרונים, פרי עטו של שר האוצר, הינו "איפה הכסף?". רבים מציעים תשובה לשאלה המפורסמת. השבוע ראינו, על לשון ההומור, "ניסיון" של בנק ישראל לענות על כך. קודם נבהיר - כסף, בהגדרתו הבסיסית ביותר, הינו סך המזומן הנמצא בידי הציבור ופיקדונות עו"ש המוחזקים על ידו. יש הגדרות אחרות הלוקחות בחשבון פיקדונות נוספים לתקופות ארוכות יותר.
ולעניין, בנק ישראל דיווח על גידול של 3.6% בסך אמצעי התשלום (היצע הכסף) במשק בחודש יולי. על לפי הנתונים, בחודשים יוני ויולי לבדם נרשמה עלייה מהירה של 5.7%. ממצא מעניין נוסף - ב-12 החודשים האחרונים זינקו אמצעי התשלום 14.6%. לפי תורת הכלכלה, אמצעי התשלום משמשים לביצוע עסקאות (מניע העסקאות). בהסתמך על הגישה, כמה כסף היה נחוץ לציבור ב-12 החודשים האחרונים? קצב האינפלציה עמד ב-12 החודשים האחרונים על 2.2% והתוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים גדל ב-3.8%. לכן, כמות אמצעי התשלום הייתה "אמורה" לגדול כ-6%, כלומר 40% בלבד מקצב הגידול בפועל.
אם כך, אמצעי תשלום עודפים רבים הופנו עד כה לשימושים אחרים כמו לדוגמא רכישת ניירות ערך ונדל"ן בארץ ובחו"ל. היום, אותן חלופות אינן זולות כבעבר בשני המקומות. במבט קדימה, כל עוד לא מסתמנת עלייה בגובה הריבית ו/או מהלכים להגדלת ההיצע בשוק הבנייה, סביר כי לא יהיה שינוי במצב.
במצב דברים זה, אם תימשך העלייה המהירה בכמות הכסף במשק, פועל יוצא של הריבית הנמוכה (מניע התחלופה), לא מן הנמנע כי חלק גדל והולך מאמצעי התשלום העודפים יופנה לרכישת מוצרי תצרוכת בכלל ומוצרים בני קיימא בפרט. כך, עלולים להיווצר לחצי מחירים (די מהירים) במשק. בנוסף, לנוכח הרמה הנמוכה של הדולר בעולם, ימתין הציבור להזדמנות לרכוש את השטר הירוק - התפתחות שאפשר שתגרום בתורה פיחות ניכר בשער השקל. ייתכן כי הפד יספק לו הזדמנות לכך, במידה ויודיע בחודש הבא על צמצום תכנית הרכישות שלו (ויקטין בכך את קצב הגידול בהיצע הדולרים).
להערכתי, בנק ישראל ער לנושא. הקשר בין כמות הכסף לקצב האינפלציה אמנם הפך פחות אמיץ (ומתוקשר) בשנים האחרונות, אך בכל זאת, לאחר תקופה ארוכה של מדיניות מוניטארית מרחיבה, אני סבור כי הוא ינקוט בקרוב טון זהיר יותר ויאותת על מדיניות מוניטארית פחות מקלה בחודשים הקרובים. נתוני התוצר המפתיעים של הרבעון השני של השנה זכו להסברים רבים בדיעבד, אך הם בהחלט יכולים לספק לו סיבה טובה לכך.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 1.עדי 22/08/2013 12:01הגב לתגובה זוכרגיל, מדבר מדבר, ולא אומר כלום..אף פעם לא לוקח סיכון.
- הוא מנסה לנבא אינפלציה והעלאת ריבית (ל"ת)שרון 22/08/2013 15:44הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")