בעקבות נתון הצמיחה, תתכוננו לצעד הבא של בנק ישראל
אחד ממטבעות הלשון השגורים ביותר בחודשים האחרונים, פרי עטו של שר האוצר, הינו "איפה הכסף?". רבים מציעים תשובה לשאלה המפורסמת. השבוע ראינו, על לשון ההומור, "ניסיון" של בנק ישראל לענות על כך. קודם נבהיר - כסף, בהגדרתו הבסיסית ביותר, הינו סך המזומן הנמצא בידי הציבור ופיקדונות עו"ש המוחזקים על ידו. יש הגדרות אחרות הלוקחות בחשבון פיקדונות נוספים לתקופות ארוכות יותר.
ולעניין, בנק ישראל דיווח על גידול של 3.6% בסך אמצעי התשלום (היצע הכסף) במשק בחודש יולי. על לפי הנתונים, בחודשים יוני ויולי לבדם נרשמה עלייה מהירה של 5.7%. ממצא מעניין נוסף - ב-12 החודשים האחרונים זינקו אמצעי התשלום 14.6%. לפי תורת הכלכלה, אמצעי התשלום משמשים לביצוע עסקאות (מניע העסקאות). בהסתמך על הגישה, כמה כסף היה נחוץ לציבור ב-12 החודשים האחרונים? קצב האינפלציה עמד ב-12 החודשים האחרונים על 2.2% והתוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים גדל ב-3.8%. לכן, כמות אמצעי התשלום הייתה "אמורה" לגדול כ-6%, כלומר 40% בלבד מקצב הגידול בפועל.
אם כך, אמצעי תשלום עודפים רבים הופנו עד כה לשימושים אחרים כמו לדוגמא רכישת ניירות ערך ונדל"ן בארץ ובחו"ל. היום, אותן חלופות אינן זולות כבעבר בשני המקומות. במבט קדימה, כל עוד לא מסתמנת עלייה בגובה הריבית ו/או מהלכים להגדלת ההיצע בשוק הבנייה, סביר כי לא יהיה שינוי במצב.
במצב דברים זה, אם תימשך העלייה המהירה בכמות הכסף במשק, פועל יוצא של הריבית הנמוכה (מניע התחלופה), לא מן הנמנע כי חלק גדל והולך מאמצעי התשלום העודפים יופנה לרכישת מוצרי תצרוכת בכלל ומוצרים בני קיימא בפרט. כך, עלולים להיווצר לחצי מחירים (די מהירים) במשק. בנוסף, לנוכח הרמה הנמוכה של הדולר בעולם, ימתין הציבור להזדמנות לרכוש את השטר הירוק - התפתחות שאפשר שתגרום בתורה פיחות ניכר בשער השקל. ייתכן כי הפד יספק לו הזדמנות לכך, במידה ויודיע בחודש הבא על צמצום תכנית הרכישות שלו (ויקטין בכך את קצב הגידול בהיצע הדולרים).
להערכתי, בנק ישראל ער לנושא. הקשר בין כמות הכסף לקצב האינפלציה אמנם הפך פחות אמיץ (ומתוקשר) בשנים האחרונות, אך בכל זאת, לאחר תקופה ארוכה של מדיניות מוניטארית מרחיבה, אני סבור כי הוא ינקוט בקרוב טון זהיר יותר ויאותת על מדיניות מוניטארית פחות מקלה בחודשים הקרובים. נתוני התוצר המפתיעים של הרבעון השני של השנה זכו להסברים רבים בדיעבד, אך הם בהחלט יכולים לספק לו סיבה טובה לכך.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 1.עדי 22/08/2013 12:01הגב לתגובה זוכרגיל, מדבר מדבר, ולא אומר כלום..אף פעם לא לוקח סיכון.
- הוא מנסה לנבא אינפלציה והעלאת ריבית (ל"ת)שרון 22/08/2013 15:44הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
