האם קיים סיכוי לאור בקצה מנהרת הבורסה?
"הבורסה מתייבשת", "תשואות המדדים מנותקים מיתר המדדים בעולם", "אין משקיעים זרים בבורסה", "המניות זולות אך אין קונים" - אלו רק חלק מהאמירות הנשמעות על הבורסה המקומית. ואכן, עם מציאות קשה להתווכח. על רקע המצב שנוצר, מנכל"ית הבורסה, אסתר לבנון, התפטרה לאחר 7 שנים בתפקיד. מחזורי המסחר בבורסה ירדו באופן משמעותי, תשואות המדדים המובילים, מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100, ברמת תשואות חסר לעומת מדדים מובילים אחרים בעולם - ולכך מספר סיבות שדובר עליהן רבות: מעבר של ישראל למדד MSCI מדינות מפותחות, רגולציה, מחאה חברתית ומצב גיאופוליטי.
יחד עם זאת, לא הכל שחור. במידה ונבדוק את תשואת החציון של מדד ת"א 100 מתחילת השנה, נמצא כי תשואת החציון עומדת על 13% לעומת זאת התשואה מתחילת השנה - 3.7%. החציון גבוה יותר מפי 3. מדדי מניות השורה השניה והשלישית מספקים תמונה חיובית גם כן - מדד ת"א 75 הניב תשואה של 9.5% מתחילת השנה, ומדד יתר 50 הניב תשואה של 22%.
כעת מעניין לבדוק מדוע נובעים הפערים בין החציון לתשואת המדד, והאם נתון זה יכול לעזור לאושש את הבורסה. ראשית, יש לשים לב כי רוב המניות שנמצאות בחלקו העליון של החציון, הן חברות המושפעות (בעיקר) ממצב המשק והצריכה של הצרכן המקומי. חברות מתחומי הקמעונאות, נדל"ן ואופנה הניבו תשואות דו ספרתיות. מנגד, חברות הטכנולוגיה - כיל וחברה לישראל המהוות משקל משמעותי במדד ועיקר הכנסותיהן מגיע מעבר לים, השפיעו לשלילה על המדד.
לאור כל זאת ניתן להתעודד, למרות המצב בבורסה, יש חברות ישראליות מעניינות להשקעה. חברות שיודעות "לכבוש" את ליבו של הצרכן הישראלי הציגו ביצועים מרשימים, הבולטות הן רמי לוי, פוקס ורבות נוספות. לדעתי מגמה זו צפויה להימשך, למרות תקופת ההאטה בצריכה וגזירות כלכליות. חברות שיצליחו להגדיל נתחי שוק ולאתר מגמות מקומיות ייהנו מכך. חשוב לזכור שהכלכלה המקומית נמצאת במצב טוב יחסית למקומות אחרים בעולם, וחברות שמצליחות במשק המקומי נהנות מכך, לראיה הביצועים בבורסה.
גם ראשי הבורסה בת"א יכולים וצריכים לשים לב לנתונים אלו, המדדים המוכרים והמובילים בבורסה, ת"א 25 ות"א 100, מאוד ריכוזיים. 5 המניות הגדולות במדד: פריגו, טבע, פועלים, לאומי וכיל מהוות כ-40% ממשקל המדד. הנפקה ושיווק של מדד מוביל שיעניק משקל גדול יותר ליתר המניות, עם פיזור רחב יותר שישקף את אופי המשק הישראלי, עשוי לגרום ל-2 פעולות משמעותיות:
- על מנת לקבל מעקב והצמדות למדד, גופים מקומיים ישקיעו יותר במניות הבינוניות - קטנות בהן קיימת בעיית סחירות קשה.
- המשקיעים הזרים לא נחשפים למדדים הנוכחיים. עקב כך, ייתכן ונקבל היענות גבוהה יותר למדד מפוזר ורחב, עם תמונה נכונה יותר למשק הישראלי.
- 4.רונן 25/07/2013 14:41הגב לתגובה זומה שהרג את הבורסה זה השפעתן של בתי ההשקעות דרך אופציות המעוף על המדדים וכן המס על הבורסה , קבלת החזר במקרה של הפסד הינו תהליך ארוך ומסורבל
- 3.מלכיאל 22/07/2013 11:01הגב לתגובה זובעיני רוב הציבור הבורסה נתפסת כקזינו, לא מודעים לתפקיד החשוב של הבורסה בכלכלה ומצער שקברניטי הכלכלה מבטלים את דעתם המקצועית מול ההמון הצמא לכספי אחרים.
- 2.יועץ 21/07/2013 20:11הגב לתגובה זורק שבבורסה מקבלים החלטות הזויות ועושים כמעט הכל כדיי להבריח חברות מקומיות. לכולם יש פתרונות שנופלות על אוזניים ערלות.....
- 1.די לרגולציה! 21/07/2013 10:09הגב לתגובה זוצריך למלא טופס ב העתקים לפני הליעה לשירותים, ו4 טפסים (+1 על מספר 2) ב7 העתקים בחזרה. די! נמאס! יש לחזור לרגולציה שפוייה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
