האם קיים סיכוי לאור בקצה מנהרת הבורסה?

איתי מנשה, מנהל השקעות בחברת תכלית דיסקונט, העוסקת בניהול תיקי השקעות, מתייחס לדרכים יצירתיות ליצירת עניין אצל המשקיעים הזרים וגידול מחזורי הבורסה השוקעת
איתי מנשה | (4)

"הבורסה מתייבשת", "תשואות המדדים מנותקים מיתר המדדים בעולם", "אין משקיעים זרים בבורסה", "המניות זולות אך אין קונים" - אלו רק חלק מהאמירות הנשמעות על הבורסה המקומית. ואכן, עם מציאות קשה להתווכח. על רקע המצב שנוצר, מנכל"ית הבורסה, אסתר לבנון, התפטרה לאחר 7 שנים בתפקיד. מחזורי המסחר בבורסה ירדו באופן משמעותי, תשואות המדדים המובילים, מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100, ברמת תשואות חסר לעומת מדדים מובילים אחרים בעולם - ולכך מספר סיבות שדובר עליהן רבות: מעבר של ישראל למדד MSCI מדינות מפותחות, רגולציה, מחאה חברתית ומצב גיאופוליטי.

יחד עם זאת, לא הכל שחור. במידה ונבדוק את תשואת החציון של מדד ת"א 100 מתחילת השנה, נמצא כי תשואת החציון עומדת על 13% לעומת זאת התשואה מתחילת השנה - 3.7%. החציון גבוה יותר מפי 3. מדדי מניות השורה השניה והשלישית מספקים תמונה חיובית גם כן - מדד ת"א 75 הניב תשואה של 9.5% מתחילת השנה, ומדד יתר 50 הניב תשואה של 22%.

כעת מעניין לבדוק מדוע נובעים הפערים בין החציון לתשואת המדד, והאם נתון זה יכול לעזור לאושש את הבורסה. ראשית, יש לשים לב כי רוב המניות שנמצאות בחלקו העליון של החציון, הן חברות המושפעות (בעיקר) ממצב המשק והצריכה של הצרכן המקומי. חברות מתחומי הקמעונאות, נדל"ן ואופנה הניבו תשואות דו ספרתיות. מנגד, חברות הטכנולוגיה - כיל וחברה לישראל המהוות משקל משמעותי במדד ועיקר הכנסותיהן מגיע מעבר לים, השפיעו לשלילה על המדד.

לאור כל זאת ניתן להתעודד, למרות המצב בבורסה, יש חברות ישראליות מעניינות להשקעה. חברות שיודעות "לכבוש" את ליבו של הצרכן הישראלי הציגו ביצועים מרשימים, הבולטות הן רמי לוי, פוקס ורבות נוספות. לדעתי מגמה זו צפויה להימשך, למרות תקופת ההאטה בצריכה וגזירות כלכליות. חברות שיצליחו להגדיל נתחי שוק ולאתר מגמות מקומיות ייהנו מכך. חשוב לזכור שהכלכלה המקומית נמצאת במצב טוב יחסית למקומות אחרים בעולם, וחברות שמצליחות במשק המקומי נהנות מכך, לראיה הביצועים בבורסה.

גם ראשי הבורסה בת"א יכולים וצריכים לשים לב לנתונים אלו, המדדים המוכרים והמובילים בבורסה, ת"א 25 ות"א 100, מאוד ריכוזיים. 5 המניות הגדולות במדד: פריגו, טבע, פועלים, לאומי וכיל מהוות כ-40% ממשקל המדד. הנפקה ושיווק של מדד מוביל שיעניק משקל גדול יותר ליתר המניות, עם פיזור רחב יותר שישקף את אופי המשק הישראלי, עשוי לגרום ל-2 פעולות משמעותיות:

- על מנת לקבל מעקב והצמדות למדד, גופים מקומיים ישקיעו יותר במניות הבינוניות - קטנות בהן קיימת בעיית סחירות קשה.

- המשקיעים הזרים לא נחשפים למדדים הנוכחיים. עקב כך, ייתכן ונקבל היענות גבוהה יותר למדד מפוזר ורחב, עם תמונה נכונה יותר למשק הישראלי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רונן 25/07/2013 14:41
    הגב לתגובה זו
    מה שהרג את הבורסה זה השפעתן של בתי ההשקעות דרך אופציות המעוף על המדדים וכן המס על הבורסה , קבלת החזר במקרה של הפסד הינו תהליך ארוך ומסורבל
  • 3.
    מלכיאל 22/07/2013 11:01
    הגב לתגובה זו
    בעיני רוב הציבור הבורסה נתפסת כקזינו, לא מודעים לתפקיד החשוב של הבורסה בכלכלה ומצער שקברניטי הכלכלה מבטלים את דעתם המקצועית מול ההמון הצמא לכספי אחרים.
  • 2.
    יועץ 21/07/2013 20:11
    הגב לתגובה זו
    רק שבבורסה מקבלים החלטות הזויות ועושים כמעט הכל כדיי להבריח חברות מקומיות. לכולם יש פתרונות שנופלות על אוזניים ערלות.....
  • 1.
    די לרגולציה! 21/07/2013 10:09
    הגב לתגובה זו
    צריך למלא טופס ב העתקים לפני הליעה לשירותים, ו4 טפסים (+1 על מספר 2) ב7 העתקים בחזרה. די! נמאס! יש לחזור לרגולציה שפוייה.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?