אישור המלצות ועדת הריכוזיות, זה ביצוע כושל - של חוק ריק מתוכן

אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת העסקים רוביקון, מציע לשר האוצר לפיד להרים את העיניים ולנסות ולטפל בבעיית הריכוזיות מתוך התייחסות אמיתית לתועלת הציבורית ולא לשיקולים פופוליסטיים קצרי ראות
אמיר ברמלי | (8)

סוגיית הריכוזיות במשק המקומי תופסת חלק נכבד מסדר היום הכלכלי בישראל, ואישור המלצות ועדת הריכוזיות על ידי הממשלה באפריל האחרון הניע את תהליך חקיקת חוק הריכוזיות. המלצת הוועדה, שלא לאפשר החזקה במקביל של גופים פיננסיים וריאליים, עברה בקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים לפני מספר ימים, וגררה גל של תגובות שנעו בין תמיכה גורפת בחוק לבין ביקורת על כך שאינו מחמיר דיו.

אין כמעט מי שמטיל ספק בכך שצריך לטפל בנושא הריכוזיות ושמדובר במטרה נעלה. אבל השאלה האמיתית, האם זו הדרך? האם ככה מטפלים בריכוזיות? כפי שהדברים נראים כרגע, מדובר בלא יותר מביצוע כושל של חוק ריק מתוכן. ההצעה לא תשנה את רמת הריכוזיות ואף עשויה להסב נזקים נוספים ליציבות המשק. זו הצעת חוק שמזלזלת בציבור.

אוסיף עוד יותר מזה - לא רק שהחוק לא ישיג את מטרתו, הוא עלול גם להסב נזקים משמעותיים ליציבותו של המשק, ובסופו של דבר - לציבור שעליו נועד להגן, מבלי לתרום דבר לתיקון הבעיה שלשמה נוצר. ניכר כי החשיבה שמאחורי ניסוח החוק התייחסה להשפעות הפוליטיות והחברתיות שלו, והתעלמה באופן גורף מהשפעות חשובות אחרות - הכלכליות כמובן.

הכי קל - לפרק את הפירמידות. אבל...

הדבר הקל ביותר הוא לפרק פירמידות. אבל בדרך לפירוק נראה שנשכחו כמה עקרונות בסיסיים - למשל העובדה שההחזקה של נכסים ריאליים ופיננסיים בו זמנית, תורמת ליציבות הקבוצה ובסופו של דבר ליציבות המשק. החזקה בנכסים פיננסיים בלבד, מעמידה לרשות החברות הריאליות אפיק מימון המאפשר להן להגדיל את יעילותן ולשפר את התזרים שלהן, ולעומת זאת, החזקה בנכסים שונים מגדילה את הפיזור ומאפשרת לחברות לשרוד בתקופות בהן שווקים מסוימים נחלשים בעוד אחרים מתחזקים.

התועלת הציבורית היא תמיד במעלה סדר העדיפויות, במיוחד כאשר מדובר בחברות ציבוריות המחזיקות, בין השאר, בקופות גמל. אם המטרה היא אכן הציבור, הדרך החיובית להשיג את התועלת הציבורית היא באמצעות צעדים כמו יצירת רגולציה אפקטיבית יותר, יצירת מנגנוני פיקוח יעילים, הרחבת ההתחייבויות כלפי הציבור שלוקחות על עצמן הקבוצות העסקיות והחמרת הענישה והסנקציות על ניצול לרעה של כוחן. התערבות בוטה בשיקוליהן הכלכליים, המסחריים והעסקיים של החברות - היא הדבר האחרון שניתן להגדירו כתועלת ציבורית.

נושא הריכוזיות הוא בעל חשיבות ציבורית עליונה, אבל חקיקה פופוליסטית, המונעת משיקולים צרים, היא הדרך הכי פחות מתאימה לטפל בו. אם שר האוצר לפיד באמת מעוניין להועיל לציבור ולהימנע מצעדים פופוליסטיים קצרי ראות, חוק הריכוזיות הוא מקום מצוין להתחיל בו. רק כדאי לעשות זאת מתוך עמדה קצת יותר מעמיקה, המביאה בחשבון את כל מכלול השיקולים וההשלכות של החקיקה החשובה הזו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אחד העם 29/06/2013 23:48
    הגב לתגובה זו
    אין שום התיחסות לסעיפים הספציפיים בחוק הריכוזיות המהוים בעיה וסיכון הן לחברות והן למוסדיים (ויש לא מעט סעיפים כאלו שם, ודווקא לא אלו המבקשים להפריד בין אחזקות ריאליות לפיננסיות). אין גם הצעות ספציפיות לפתרון בעיות הריכוזיות
  • 7.
    שמע המרדף אחרי הרווח לא הרס את הכוכב (ל"ת)
    פרעה 26/06/2013 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שי שיין 25/06/2013 21:23
    הגב לתגובה זו
    איזה רגולטור ההיה מספיק חזק מול המיליה חוץ מחוק שלא מאפשר לשחק בשני הכובעים עד היום לא היו רגולטוכים לאן הם נאלמו אם לא לתפקידים מרכזיים בפרמידות
  • 5.
    הון-שלטון 25/06/2013 00:27
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מנסה להגיד? שיציבות הקבוצה כקבוצה חיונית למשק? המשקיעים, כלומר אתה מעדיפים השקעה בקבוצה? למה? אתה לא יכול לפרוס את ההשקעה על מספר חברות? עדיפה התערבות תמידית ורגולציה בפעילות שלהם שגם ככה מוציאים כל יום פרצות הרבה יותר מהר ממה שהממשלה יכולה\רוצה לסגור?
  • 4.
    אולי תרוץ אתה לכנסת לא לכולם יש את האומץ להגיד את האמת (ל"ת)
    איתן שילה 24/06/2013 01:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פירמידה 23/06/2013 15:36
    הגב לתגובה זו
    ותמצאו דרכים לשמור על הגופים הפיננסיים הגדולים שישקיעו בצורה חכמה ומבוקרת. שאנמר - רגלוציה ולא עוד ועוד ועוד גזירות. נמאס!
  • 2.
    דניאל 23/06/2013 12:13
    הגב לתגובה זו
    אה? האם כשמחוקקים פה חוקים, עושים חשיבה על ההשלכה שלהם? מה נהיה?
  • 1.
    מיואש 23/06/2013 12:12
    הגב לתגובה זו
    יאיר תתעורר, תגיד ליועצים שלך להוציא את האף מהפייסבוק ולהתחיל לחשוב כסף
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.