השבוע החלה חברת מלאנוקס את תהליך היפרדותה, הלכה למעשה, מפעילי הבורסה באחד העם. 600 מיליון ש', שווי מניות החברה שנמכרו ע"י תעודות הסל והקרנות המחקות במהלך גריעת מניות החברה מהמדדים המובילים. ע"פ מתווה המחיקה מרצון, יומה האחרון של המניה יהיה ב-31 באוגוסט, ולאחר מכן יועברו כל המניות הרגילות של החברה הנסחרות כיום בבורסה בתל-אביב למסחר בנאסד"ק, תחת הסימבול MLNX.

בחודש מאי האחרון זימנה חב' מלאנוקס אספת בעלי מניות. בין הסוגיות שעל הפרק, היו אישור המשך כהונתו של איל וולדמן, מייסד החברה, כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, וכן אישור חבילת שכר נדיבה בהיקף של כ-6 מיליון דולר, אשר מורכבת מבונוס של 471 אלף דולר בגין בשנת 2012, הענקת 65 אלף מניות חסומות של מלאנוקס שמוערכות ב-4.9 מיליון דולר ושכר בסיס בגובה של 465 אלף דולר. בדיעבד התברר כי תוצאות אספה זו, הן שהציתו את המשבר במערכת היחסים בין החברה לבורסה המקומית. אלו חשפו את התנהלותו הכוחנית של וולדמן, עזות המצח של הגופים המוסדיים ואוזלת היד של הנהלת הבורסה.

לזכותו של וולדמן יאמר כי הוא בנה את חב' מלאנוקס מאפס והצמיח אותה לשווי של למעלה מ- 4 מיליארד דולר. אפשר להסתייג מהריכוזיות שבידיו של האחרון, אבל עם הצלחתו קשה להתווכח. יחד עם זאת, התנהגותו הכוחנית יכולה ליצור תקדים מסוכן על אופן ניהולה התקין של החברה. נשאלת השאלה, האם כאשר תיווצר מחלוקת נוספת בין בעלי המניות לבין איל וולדמן, ידרוש המייסד למחוק את מניות החברה גם מבורסת הנאסד"ק?

וולדמן מצידו טוען, שרק בישראל דורשים שהמנכ"ל לא יהיה יו"ר דירקטוריון, אולם הוא אינו מדייק לגמרי. אומנם החוק האמריקני לא דורש להפריד בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל, אך ההפרדה נחשבת למנהג המבטא ממשל תאגידי תקין. מנהג זה, גרם לאלי איילון, יו"ר חברת DSPG, להתפטר בשבוע שעבר מתפקיד יו"ר הדירקטוריון, לאחר שקרן הגידור סטארבורד, שמחזיקה למעלה מ- 10% ממניות החברה, דרשה ממנו. איילון שירת את חברת DSPG במשך 17 שנה ואחז בכהונה הכפולה של יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל במשך למעלה מ-8 שנים.

בעלי המניות והגופים המוסדיים

ע"פ הערכות, פעילי שוק ההון והגופים המוסדיים בישראל מחזיקים כ-20% ממניות מלאנוקס. גופים אלו, בחרו לקבל את חוות הדעת של חב' הייעוץ, אנטרופי, אשר המליצה לא לאפשר לוולדמן להמשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון במקביל לתפקידו כמנכ"ל החברה. לכאורה, צודקת חב' אנטרופי, חוק החברות קובע כי ככלל - בחברה ציבורית תהא הפרדה בין יו"ר הדירקטוריון לבין מנכ"ל החברה, אלא באישור מיוחד של האספה הכללית.

הגופים המוסדיים טענו כי "נושא עצמאות הדירקטוריון בחברה ציבורית הינו בעל חשיבות רבה ביישום עקרונות ממשל תאגידי, ובניסיונות להבטיח ניהול תקין לטובת כלל בעלי המניות." אמירות אלו מבטאות את עזות המצח של אותם גופים מוסדיים. הפרדת הסמכויות עליה הם מדברים, לא מנעה מהם להשקיע במניות מלאנוקס עד כה. כמו כן, אם הפרדת הרשויות הינו נושא בעל חשיבות רבה, הם היו יכולים פשוט לא להשקיע בחברה. דווקא בסוגיה זו, נדרשה יכולת שיקול הדעת המקצועית של הגופים המוסדיים. טכנית, בעלי המניות היו יכולים שלא לקבל את חוות הדעת של אנטרופי, ולאשר לאיל וולדמן את הכהונה הכפולה. אגב, אותה אספת בעלי המניות, אישרה את חבילת השכר והבונוסים אותם דרש איל וולדמן.

הנהלת הבורסה לניירות ערך

ימים קשים עוברים על הנהלת הבורסה. החל ממחזורי המסחר הנמוכים והקושי בעידוד הנפקות חדשות, ועד הביקורת מצד פעילי השוק על הרגולציה הגוברת. נטישת מלאנוקס, אחת החברות הסחירות בבורסה, חשפה את אוזלת היד ואת מבוכתם של קברניטי הבורסה.

בעבר, התבטאו מנהלי חברות "וריפון" ו"צ'ק פוינט" נגד עומס הרגולציה, וטענו כי היא אחת הסיבות לרתיעתם מהבורסה באחד העם. אין מנוס, זהו הזמן להשקת רפורמה בהוראות הרגולטור. כיום, חוק הרישום הכפול קובע כי חברות דואליות ימשיכו להתנהל לפי הרגולציה האמריקנית וידווחו באנגלית ולפי כללי החשבונאות הנהוגים בחו"ל. ראוי היה, אילו מנהלי הבורסה בשיתוף עם הרשות לניירות ערך היו מוצאים דרך להרחיב את הוראות החוק ולהכפיף את החברות הדואליות, בין השאר גם לחוק החברות האמריקני.

להערכתנו, שינוי זה ירכך את חסמי הכניסה לבורסת אחד העם, יקל בעומס הרגולטורי על החברות הדואליות הקיימות ויפיג את החששות וחוסר האמון הקיימים בין החברות הישראליות הנסחרות מעבר לים לבין הרגולטור הישראלי. על הנהלת הבורסה לפעול כ"מבוגר האחראי" ולהימנע מהטלת האשמה על הגופים המוסדיים וחברות הייעוץ. לרשות קברניטי הבורסה, הכלים לשיפור האטרקטיביות של הבורסה הישראלית וזאת ע"י נקיטת צעדים רגולטוריים אקטיביים.