נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, הודיע ביום שני על הורדת הריבית מ-1.75% ל-1.5%, בהחלטה שלא במסגרת התוכנית הרגילה, שבועיים לפני ישיבת הוועדה המוניטרית המתוכננת.

רק לפני שבועיים דנו בכלים השונים של תמחור ציפיות הריבית, וניתן לראות שהערכותינו בעניין הורדת הריבית היו נכונות

אם כך, מדוע לא המתין הנגיד לישיבה המתוכננת של הועדה המוניטרית?

בהודעה של בנק ישראל נאמר כי "לנוכח התמשכות מגמת הייסוף של השקל, על רקע תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר".... (נתון אשר מדאיג את היצואנים) ... בחודש האחרון ובשלושת החודשים האחרונים תוסף השקל ביחס לשער החליפין האפקטיבי ב-2.4% ו - 5.4% בהתאמה"..

למעשה, צמיחת כלכלת ישראל הנשענת בעיקר על הייצוא, הביאה את הנגיד לתעדף את עניין הייסוף ובלימתו. בתחילה השתמש הנגיד במכשיר רכישת המט"ח וכאשר זה לא צלח עבר לכלי הנוסף בידיו, הורדת ריבית ובכך הוא מעוניין להפחית את כדאיות ההשקעה של הזרים בשקל. יתרה מזאת, נפוצה שמועה ביום חמישי שעבר שהנגיד רמז למשרד האוצר לעלות את המיסוי עבור זרים שמשקיעים באג"ח ממשלתיות ונגזרים.

יחד עם זאת, להערכתנו, הסיבה העיקרית להפתעה במועד ההחלטה היא שהנגיד חרט על דגלו לנסות לנקות את הספקולנטים מהמסחר על השקל ובכך לבלום את הייסוף שלו. חשוב להבין שצעד זה נובע מהיבטים נוספים כגון, התקציב המוצע לממשלה אשר מכיל העלאות מס מסיביות על הציבור וקיצוצים בתקציבים שלפי המחקר שהצגנו בכתבה הקודמת יכול לפגוע בלפחות 0.5% בצמיחה של 2013. בעקבות החלטת הריבית, נראה שייסוף השקל והיצואנים הנם חשובים יותר ממחירי הדיור, שכן הורדת ריבית לבטח לא תבלום את המשך לקיחת המשכנתאות וקניית דירות חדשות, נהפוכו.

נציין כי נגידים בכל העולם, לרבות אירופה, אוסטרליה ודרום קוריאה, הורידו ריביות בשבועיים האחרונים בעקבות עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית ובפרט התחזיות לגבי אירופה וסין. מאידך, הדפסת הכספים בכל העולם ממשיכה וייתכן שתהיה תוכנית נוספת של הבנק המרכזי של אירופה בחודשים הקרובים.

כאשר בוחנים את ציפיות הריבית העתידיות יש לזכור שלנגיד פישר קיימת עוד החלטת ריבית אחת בסוף החודש ולאחר מכן אמור להיבחר מחליפו. במידה והנתונים הכלכליים ומגמת הייסוף ימשיכו בכיוון שאינו לרוחו של פישר, ייתכן ונראה עוד הורדה של 0.25% ב-27 במאי.

לאור זאת, מה האלטרנטיבות ההשקעתיות כיום?

אם חשבנו שבפיקדון בבנק הריבית הייתה נמוכה אז הרי שהיא תרד עוד בעקבות ההחלטה אחרונה. על מנת להשיג תשואות מעבר לאינפלציה, ריאליות חיוביות, יש להגדיל סיכון ולכן ייתכן וזרימת הכספים שהחלה לפני חצי שנה לנכסי סיכון תימשך ואף תגדל. יתרה מזאת הריצה לסיכון, Risk On, בשווקים בהם קיימת הזרמת כספים תהיה להערכתנו אף גדולה יותר, בעיקר ביפן, אירופה וארה"ב.