עד כמה כדאי להשקיע? פרויקט ייזומים לנדל"ן מסחרי
לגבי נכס בנוי, החברה מבצעת לרוב הערכות שווי ע"י שמאי מקרקעין חיצוני וגובה השמאות מוצג בעלות במאזן. לרוב, התהליכים המשפיעים על שווי נכס מניב איטיים, לכן ההסתברות לשינוי שווי בטווח קצר קטנה. במידה וחל שינוי משמעותי החברה לרוב מציגה זאת בצורה מפורשת.
קרקעות לייזום - הקרקעות מוצגות לפי עלות רכישתן הייחודיות, בהערכה של הקמת פרויקט מסחרי לעומת פרויקט מגורים זו עובדה כי רוב הפרויקטים למגורים בחברות הציבוריות (ישנן דוגמאות ספורות שונות) הינם הקמת של יחידות מגורים המיועדות למכירה. קרי, צד המקורות של הפרויקט מתבסס על מספר הדירות שנמכרו ומחירן, ועוד מלאי דירות שמעריכים אותן לפי המכירות בפועל שבוצעו בפרויקט.
בפרויקט מסחרי, היזם בוחר האם המבנה מיועד למכירה, לשימוש עצמי, להשכרה או לשילוב בין האפשרויות השונות, כל זאת בהתאם לאסטרטגיה שלו. החלקים למכירה, כאמור, נבחנים ומוערכים בדומה לדירות המיועדות למכירה. במבנים בהם הייעוד הינו הקמה של נכס מניב, אשר יוותר בבעלות החברה, אזי במהלך הקמת הפרויקט אין אינדיקציות ברורות לגבי שווי הנכס ובהתאם הקושי הרב לעמוד את שווי הנכס במצבו.
ככלל, אופן הערכה של פרויקט יזמי למסחר בהקמה, מבוצע ע"י אומדן שווי הנכס לאחר סיום בנייתו ומוכן לאיכלוס בניכוי רווח יזמי נדרש (הרווח היזמי הנדרש הולך וקטן ככל שהקמת המבנה מתקדמת) ובניכוי יתרת עלויות הקמה (ביתרת עלויות הקמה יש לבחון את התקשרויות החברה בהסכמים עם ספקים המבצעים, במידה ואין סיכומים יש להביא בחשבון אי וודאות של עלויות נוספות מעבר למתוכנן).
בצד ההכנסות, עלינו לבחון האם נחתמו הסכמי שכירות (לרוב נחתמים בשלב מתקדם של הפרויקט), האם דמ"ש תואמים את השוק ומבנים דומים בסביבה, במידה ואין חוזי שכירות, יש לבנות מודל השכרות בהתאם לתמהיל השימושים והמיקומים היחסיים במבנה המוקם. כמו כן, יש להעריך את שיעור ההיוון הנכון לנכס, את צפי התפתחות אחוז התפוסה מעת סיום ההקמה ועוד.
חשוב לציין כי ברוב המקרים, בפרויקט יזמי למגורים חלק מהותי מעלות המימון ממומן ע"י המקדמות המתקבלות מרוכשי הדירות, דבר שלא קיים בפרויקט יזמי שלא מוכרים בו את היחידות, ולכן חייבים להתייחס ולאמוד גם את עלויות המימון שידרשו עד לסיום ההקמה.
יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא
- 1.אודי הזועף, עשו לך פוטושופ עם חיוך? חחחחח (ל"ת)ההאאוו........ 20/03/2013 15:04הגב לתגובה זו

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.