עד כמה כדאי להשקיע? פרויקט ייזומים לנדל"ן מסחרי
לגבי נכס בנוי, החברה מבצעת לרוב הערכות שווי ע"י שמאי מקרקעין חיצוני וגובה השמאות מוצג בעלות במאזן. לרוב, התהליכים המשפיעים על שווי נכס מניב איטיים, לכן ההסתברות לשינוי שווי בטווח קצר קטנה. במידה וחל שינוי משמעותי החברה לרוב מציגה זאת בצורה מפורשת.
קרקעות לייזום - הקרקעות מוצגות לפי עלות רכישתן הייחודיות, בהערכה של הקמת פרויקט מסחרי לעומת פרויקט מגורים זו עובדה כי רוב הפרויקטים למגורים בחברות הציבוריות (ישנן דוגמאות ספורות שונות) הינם הקמת של יחידות מגורים המיועדות למכירה. קרי, צד המקורות של הפרויקט מתבסס על מספר הדירות שנמכרו ומחירן, ועוד מלאי דירות שמעריכים אותן לפי המכירות בפועל שבוצעו בפרויקט.
בפרויקט מסחרי, היזם בוחר האם המבנה מיועד למכירה, לשימוש עצמי, להשכרה או לשילוב בין האפשרויות השונות, כל זאת בהתאם לאסטרטגיה שלו. החלקים למכירה, כאמור, נבחנים ומוערכים בדומה לדירות המיועדות למכירה. במבנים בהם הייעוד הינו הקמה של נכס מניב, אשר יוותר בבעלות החברה, אזי במהלך הקמת הפרויקט אין אינדיקציות ברורות לגבי שווי הנכס ובהתאם הקושי הרב לעמוד את שווי הנכס במצבו.
ככלל, אופן הערכה של פרויקט יזמי למסחר בהקמה, מבוצע ע"י אומדן שווי הנכס לאחר סיום בנייתו ומוכן לאיכלוס בניכוי רווח יזמי נדרש (הרווח היזמי הנדרש הולך וקטן ככל שהקמת המבנה מתקדמת) ובניכוי יתרת עלויות הקמה (ביתרת עלויות הקמה יש לבחון את התקשרויות החברה בהסכמים עם ספקים המבצעים, במידה ואין סיכומים יש להביא בחשבון אי וודאות של עלויות נוספות מעבר למתוכנן).
בצד ההכנסות, עלינו לבחון האם נחתמו הסכמי שכירות (לרוב נחתמים בשלב מתקדם של הפרויקט), האם דמ"ש תואמים את השוק ומבנים דומים בסביבה, במידה ואין חוזי שכירות, יש לבנות מודל השכרות בהתאם לתמהיל השימושים והמיקומים היחסיים במבנה המוקם. כמו כן, יש להעריך את שיעור ההיוון הנכון לנכס, את צפי התפתחות אחוז התפוסה מעת סיום ההקמה ועוד.
חשוב לציין כי ברוב המקרים, בפרויקט יזמי למגורים חלק מהותי מעלות המימון ממומן ע"י המקדמות המתקבלות מרוכשי הדירות, דבר שלא קיים בפרויקט יזמי שלא מוכרים בו את היחידות, ולכן חייבים להתייחס ולאמוד גם את עלויות המימון שידרשו עד לסיום ההקמה.
יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא
- 1.אודי הזועף, עשו לך פוטושופ עם חיוך? חחחחח (ל"ת)ההאאוו........ 20/03/2013 15:04הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)