רגולציה בשירות החברות, שימו לב לאבסורד
לכולנו ברור שרגולציה ופיקוח על שוק ההון הינם מרכיב חשוב ביצירת אווירה שקופה, והוגנת שמגינה על ציבור המשקיעים. אולם כיום, קיימות בשוק ההון מספר תקנות שהותקנו בעבר אך טרם הותאמו למציאות בעולם ההשקעות העכשווי.
הדוגמא הבולטת ביותר הינה התקנה המאפשרת למנהל קרנות נאמנות להחזיק עד 25% מסך ההון המונפק בסדרת אג"ח כלשהי. כלומר, גוף מנהל אשר סבור כי ההשקעה באותה סדרה הינה אטרקטיבית, צפוי להצטייד בסחורה בכמות הקרובה לכמות המקסימלית המותרת.
אליה וקוץ בה, בעת ירידות בשווקים, מנצלות חברות רבות את מחירי החוב הזולים בשוק, ע"מ לרכוש מחדש (לעיתים, במחירים נמוכים משמעותית מהערכים המתואמים) את אגרות החוב שהנפיקו בעבר, מה שמקטין באופן מידי את כמות ההון המונפק. למעשה, נוצר מצב אבסורדי בו אותו גוף (שמחזיק 24.99% מהחוב לשם הדוגמה), מחויב למכור סחורה ע"מ לעמוד בתקנות כשהקונה הוא החברה עצמה, מה שיוצר אפקט שמעצים עצמו, מיטיב עם החברה המנפיקה ופוגע בציבור המשקיעים בקרנות של אותו גוף אשר מאולצים למכור אחזקות בניירות שלדעתם מצדיקים פעולת קניה.
לפיכך, בעולם בו חברות רבות בוחרות לפעול בדרך זו, שהינה פעמים רבות הגיונית וכלכלית מצדן, יש לפעול לשינוי התקנה כך שחריגה פאסיבית הנובעת מפעולה של החברה ולא של מנהל ההשקעות, תזכה את הגוף המחזיק ב"חנינה" ולא תחייב אותו למכור מהאחזקות הקיימות.
מקרה אבסורדי נוסף. לפי מתודולוגיית הדירוג של חברות הדירוג, חברה אשר בוחרת לנצל מצב הזדמנותי שנוצר במחירי החוב שלה, ורוכשת באופן אגרסיבי את האג"ח בשוק, זוכה להורדת דירוג המכונה דיפולט סלקטיבי(SD), כפי שקרה לאחרונה בחברת קרדן אן.וי אשר רכשה את אגרות החוב הקצרות שלה (מסדרה א').
מבלי להיכנס לנכונות השיטה וההיגיון שאולי יש (או אין) בה, נוצר מצב בו הורדת הדירוג מאלצת קרנות רבות ומכשירי השקעה שונים המחויבים לאחזקות בדירוג מסוים (שיורד עקב פעילות המנפיק) למכור באופן עיוור את ההשקעה. ושוב, הקונה בצד השני, החברה!!!
לסיכום, לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים (קהלת , פרק ג' 1), תקנות שהתאימו בעבר למציאות בשוק, אינן תמיד רלוונטיות להיום והצורך בעדכונן לפי צו השעה והשווקים הוא הכרחי ולטובת המשקיעים כולם.
- 3.מנהל השקעות 06/01/2013 13:17הגב לתגובה זומשרד האוצר אישר בתקופתו חריגה פאסבית מתקנות ההשקעה, רק במקרים של רכישה עצמית. דבר שני יש מין ההגיון שגם אחרי רכישה עצמית של אג"ח, לא הגיוני שגוף מנהל יחזיק לבדו את כל החוב של החברה, במיוחד במצבים שהגוף המונפק מגיע לחדלות פירעון.
- 2.רוקי 05/01/2013 12:09הגב לתגובה זוכתבת נפלא,אבל הבעיה הגדולה זה הרגולציה החונקת של הרשויות ללא חשיבה לעומק,הרגו את שוק ההון
- 1.די לעודף הרגולצרע 03/01/2013 22:05הגב לתגובה זועודף הרגולציה הורס, חונק, ודורס כל חלקה טובה. מונע תחרות, מגדיל ריכוזיות ומהווה אם כל חטאת של המשק הישראלי.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
