אמריקה במשבר כלכלי, אירופה מתמוטטת, מדינות רבות במצב פשיטת רגל, סימנים של עצירה בצמיחה בסין ומה אצלנו? השווקים רותחים, הנדל"ן חזר למכור, הקניונים פורחים ומגדלי משרדים נמצאים בתפוסות גבוהות.

השוק המסחרי אמור להיות מעין מראה של המצב הכלכלי. ככל שיש לאנשים יותר כסף, חלק משמעותי יותר מופנה לצריכה, הצריכה גדלה, הפדיונות גדלים והשוק המסחרי פורח. כמות המבקרים בקניונים בישראל והפדיונות נמצאים בשיא, אנו שומעים בתדירות גבוה מבעבר על עסקאות רכישה והעברת בעלויות שמבוצעות בשיעורי היוון נמוכים.

מעיון בסקירה של בנק ישראל עולה כי הוא צופה מיתון, הגירעון הממשלתי צפוי לגדול, ישנו צפי לעלייה במיסים (לאור הגידול בגירעון) ורמת תעסוקה שנמצאת כיום בשיא (כאשר מזהים התרחבות משמעותית בשירותים הציבוריים). אין ספק כי כניסה למיתון, בשילוב העלאת מיסים וגידול באבטלה, יפחיתו משמעותית את כוח הקניה ובהתאם את הפדיונות הצפויים.

ישנם נתונים המציגים כי בעשור האחרון הוקמו מעט מאוד קניונים חדשים (גבעתיים, קריית אונו ועוד). ואילו היום, נמצאים בשלבי הקמה ותכנון רק במרכז ת"א: קניון בשוק הסיטונאי בת"א, קניון עזריאלי בשרונה ת"א, קניונים נוספים במגדלים המתוכננים על דרך מנחם בגין.

מעבר להקמה של קניונים נוספים קרה דבר משמעותי נוסף - תמהיל השוכרים בקניונים השתנה. אם לפני עשור הקניונים היו בנויים סביב עוגנים כגון סניף גדול של סופר מרקט, בתי קולנוע, רשת פארם ועוד, הרי שחלק העוגנים כיום קטן משמעותית באופן שבתי קולנוע כמעט ונעלמו, הסופרים צומצמו בשטחם, וחלה עלייה גדול בתרבות הפנאי והצריכה ובעיקר בתחום ההלבשה. אם בעבר, הרעה במצב הכלכלי עדיין חייבה הגעה לקניון לצורך רכישת מוצרי ה"עוגנים" - הרי שבשבר הכלכלי הבא סביר כי נגיע פחות ופחות לקניון.

חובה גם להתייחס להתרחבות המהירה בעוצמתה של המסחר באינטרנט. היקף המסחר באינטרנט גדל בהיקפים עצומים, אין ספק כי השתנתה תרבות הצריכה בישראל - המסחר באינטרנט מהיר יותר, זול יותר (מחיר המוצר אינו כולל העמסה של דמ"ש יקרים ושכר מוכרים). קרי, אנו צפויים לקנות יותר ויותר מוצרים דרך האינטרנט וההגעה לקניון תהפוך יותר לתרבות הפנאי מאשר לתרבות צריכה. האמור כמובן משתלב עם הנאמר לעיל לגבי שינוי תמהיל השימושים בקניונים.

האם בעתיד אנשים ינצלו את שעות הפנאי בקניונים או במרחבים פתוחים כגון חזרה לרחוב או לטבע? אין לדעת, בתקופה שבה המחשב והאינטרנט הופכים לחלק משמעותי מחיינו, כאשר הרבה מאוד מענייני עבודה, סידורים ועוד ניתן לעשות ליד המחשב או הסמארטפון בבית או בבית קפה, אולי דווקא בתרבות הפנאי נחזור לרחוב ולטבע. שאלה זו ניתן בהחלט יש להפנות לסוציולוגים.

חדשות לבקרים אנו קוראים לאחרונה על המאבק שבין השוכרים בקניונים לבין בעלי הקניונים בעניין גובה דמי השכירות. רק אתמול עלתה השאלה האם מגיעים לקניון בגלל המותג או בגלל המזגן. נראה כי גם השוכרים וגם בעלי הקניונים חייבים להפנים כי קרב ביניהם כמובן מחליש את שניהם.

בחינה של החברות הציבוריות העוסקות בתחום מראה מספר חברות בעלות חשיפה מוגברת לתחום זה הכוללות בין היתר את: עזריאלי קבוצה, מליסרון, בריטיש ישראל, ביג, אמות, הכשרת הישוב, אדריאל, מידאס, ועוד.

לסיכום, סביר כי במשך הזמן יחולו שינויים טכנולוגיים ותרבותיים אשר ישפיעו משמעותית על הרגלי הצריכה והפנאי שלנו. סביר כי שינויים אלא לא ייטיבו עם הקניונים והאחרונים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש. הואל וחלק מהמחברות ממנופות בשיעורים גבוהים, שינוי טעמים כאמור יכול להשפיע בצורה מהותית על האיתנות הפיננסית של החברות וחובה על כל משקיע להביא את האמור בחשבון.