לאחר פגישה שערך עם מנכ"לי חברות הביטוח הגדולות בשבוע שעבר, הטיל הממונה על שוק ההון "פצצה" שאף על פי שריחפה כבר זמן באויר, השאירה את כולם המומים. הממונה הודיע למנכ"לי חברות הביטוח כי עקב העלייה בתוחלת החיים, החל מ-2013 אין בכוונתו לאפשר מכירת הבטחה לתוחלת חיים במקדמי קיצבה כחלק בלתי נפרד מביטוח מנהלים (כאשר הדבר יתאפשר כנראה ללקוחות מגיל 55 ומעלה בלבד). בטור שלפנינו ננסה להסביר מה בדיוק המשמעות של החלטה זו.

השוק הפנסיוני

החל מ-1.1.2008 עבר השוק הפנסיוני טלטלה. תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים קבע כי כל הפקדה חדשה למכשירים הפנסיונים תוכל להשתלם בגיל פרישה אך ורק כקיצבה (פנסיה) או כהיוון קיצבה. יש לזכור כי עד לתאריך זה היתה הבחנה ברורה בין המכשירים למטרת החסכון, כאשר קופות הגמל וחלק מפוליסות הביטוח אפשרו משיכה חד פעמית הונית. קרנות הפנסיה וחלק מפוליסות הביטוח איפשרו משיכה של פנסיה בלבד.

תיקון 3 שינה למעשה את כל מודל ההפקדה של היחיד, והכניס פרמטר חדש ל"משחק" - מקדם הקיצבה. אם עד לתיקון התחרות היתה אפשרות למשוך הון או קיצבה, שם המשחק הפך מאותו יום והלאה ל"איזו קופה תיתן לי קיצבה טובה / גבוהה יותר".

שני המכשירים שאיפשרו קבלת קיצבה היו כאמור פוליסות ביטוח מחד וקרנות פנסיה מאידך, בין המכשירים היה הבדל מהותי בכל הקשור למקדם הקיצבה. פוליסות הביטוח "מכרו" את היתרון של מקדם קיצבה שאינו משתנה עקב עלייה בתוחלת החיים בעוד שקרנות הפנסיה דיברו על עלויות זולות לביטוח, דמי ניהול נמוכים ותשואה מובטחת ל-30% מנכסיהן. בהחלטתו השאיר המפקח את פוליסות הביטוח ללא היתרון הברור ביותר שהיה להן על פני קרנות הפנסיה.

אז איך זה עבד ואיך זה אמור לעבוד בעקבות ההחלטה?

מבוטח שקיבל החלטה לרכוש ביטוח מנהלים או עצמאיים, ראה לנגד עיניו את הבטחת תוחלת החיים של חברות הביטוח. כבר ביום רכישת הביטוח ידע המבוטח על פי איזה מקדם חלוקה תקבע הפנסיה שלו. כך לדוגמא מבוטח אשר רכש פוליסת ביטוח שהבטיחה מקדם 200 בגיל 67, ידע כי הצבירה אשר תעמוד לרשותו בגיל המדובר (שהיא משתנה לא ידוע) תחולק ב-200 והתוצאה תהיה הקיצבה הצפויה שלו. חשוב לדעת כי גם אז ההבטחה היתה לגבי תוחלת החיים בלבד.

מקדם הקיצבה מורכב מתוחלת חיים צפויה, תשואת יעד בהשקעות ודמי ניהול. הבטחת חברת הביטוח נגעה לתוחלת החיים ולדמי הניהול הנגבים בלבד, לא היתה שום הבטחה לגבי התשואה (קיימות פוליסות מבטיחות תשואה אשר שם מובטחים גם המקדם וגם התשואה). לעומת זאת לקוח אשר הצטרף לקרן הפנסיה, לא ידע במעמד ההצטרפות מה יהיה המקדם אשר יעמוד לטובתו בגיל הפרישה.

אז למה למעשה רכשו קרן פנסיה ולא ביטוח מנהלים?

יתרונה של קרן הפנסיה על פני ביטוח המנהלים היה ועודנו העלויות הזולות משמעותית בניהול הכסף, עלויות הביטוח הנמוכות משמעותית וההבטחה של התשואה על חלק מהנכסים. משלוש סיבות אלו סביר היה להניח כי לקוח אשר חסך בקרן פנסיה יגיע לגיל פרישה עם צבירת נכסים גבוהה יותר מאשר לקוח דומה שחסך בביטוח מנהלים.

פעמים רבות הודגם ללקוחות כי תוחלת החיים צריכה לעלות באחוזים ניכרים כדי שלפוליסת הביטוח תהיה עדיפות על פני קרן הפנסיה. החלטת הממונה על שוק ההון תעמיד את הרוכשים החדשים של פוליסות ביטוח המנהלים באותו מצב לגבי מקדם הקיצבה כמו רוכשי קרן הפנסיה.

מה נשאר עכשיו לביטוחי המנהלים להציע?

המרוויחות הגדולות מהמהלך הן קרנות הפנסיה. אובדן היתרון שהיה לביטוח על פני קרן הפנסיה ומצד שני השארת היתרונות הקיימים לקרן הפנסיה משאירים את קרן הפנסיה בתנאים עדיפים כשחקן כמעט יחיד בתחום.

יחד עם זאת סביר להניח כי חברות הביטוח לא ישאירו את מוצר הדגל שלהן ערום וכמעט ללא יתרונות מובהקים. סביר להניח כי לאחר התעשתות נחזה בורסיה חדשה של ביטוחי המנהלים עם יתרונות כאלה ואחרים.

מה יקרה בחצי שנה הקרובה עד ל-1.1.2013?

ההנחה הברורה היא כי חברות הביטוח יפעילו מערך שיווק ממוקד ומשומן למכירת ביטוחי מנהלים עד ליום כניסת האיסור לתוקף. הממונה נתן דעתו גם על עניין זה וקבע כי לא יאפשר לחברה למכור יותר מ-150% מהיקף המכירות שנמכרה בשנה שעברה במוצר הביטוח מנהלים.

כפי שציינו קיימים יתרונות בהבטחת מקדמי הקיצבה כמו גם חסרונות בעלויות ניהול הכסף. החלטה כה חשובה חשוב לקבל בהתייעצות עם בעל מקצוע ובהשוואת החלופות. חשוב לבקש כי בצד הצעת ביטוח מנהלים תוצע גם הצעה לקרן פנסיה כאשר חשוב שבפרמטרים שיבדקו יופיעו גם סכומי הביטוח המוצעים בכל מכשיר ומכשיר ודמי הניהול. לכל מי שמתעניין כדאי להזדרז על מנת לנצל את פרק הזמן שעדין נותר. חשוב לזכור כי ההוראה חלה על ביטוחים חדשים בלבד. מי שרכש בעבר ביטוח עם הבטחת מקדם לתוחלת חיים ימשיך ליהנות ממנו.