פינוי בינוי: האם בימים האחרונים נדלק האור בקצה המנהרה?
כולם מדברים על כך שעל אף החשיבות הלאומית בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, אין בארץ כמעט אף פרויקט שיצא לפועל, ורבים מהמבנים בהם מתעוררת יוזמה כזאת או אחרת, אמרו היזמים נואש לאחר שלא הצליחו לגבש את הרוב הנדרש להוצאת פרויקט אל הפועל.
ישנן מספר סיבות לכישלונות יוזמות, אך הסיבה המרכזית שמעיבה על קידום פרויקט ובמקרים רבים אף מטילה את הצלחתו בספק, נובעת מסחטנות מצד בעלי הזכויות בבניין שאינה באה על סיפוקה.
כולנו חשדנים מטבענו, אך כאשר זה מגיע לפרויקט של פינוי בינוי, בו מתקיימות לעתים קרובות פגישות פרטניות בין היזם לכל אחד מהדיירים בנפרד, אנו הופכים לחשדנים הרבה יותר. התחושה, שדייר אחד עתיד לקבל יותר מאיתנו, גורמת למרבית מהדיירים לבוא בדרישות קיצוניות, לבחינת גבולות התמורה שתינתן על ידי הקבלן.
כיום, הרוב הנדרש מבין הדיירים לפרויקט כזה הינו רוב מוחלט של 100%. המשמעות הינה שמספיק שדייר אחד מסרב לפרויקט, על מנת שפרויקט יכשל. יחד עם זאת, במקרה ש-80% מהדיירים מעוניינים בפרויקט, חוק פינוי בינוי (פיצויים) תשס"ו 2006, מאפשר להגיש תביעת נזיקין כנגד סרבנים, אך במקרה כזה יש צורך להוכיח שסירובו של הדייר הינו בלתי סביר.
שלב זה מהווה כחלק מאמצי הכנסת להתגבר על סחטנות מצד דיירים המונעת הוצאת פרויקטים אל הפועל. אך לא היה די בכך.החוק הנ"ל קובע באילו נסיבות סירובו של דייר ייחשב כסביר. אחת מהן, עסקת הפינוי ובינוי אינה כדאית כלכלית. ברור הוא שדייר המסרב לפרויקט יטען כי מבחינתו העסקה אינה כלכלית, בעוד יתר דיירי הפרויקט מעוניינים בעסקה, וטוענים כי דרישות הסרבן מוגזמות. הם ידגישו כי העסקה כלכלית מאוד. אז מי יחליט מתי הפרויקט כלכלי לדיירים?
כאן, עשתה הממשלה צעד נוסף. לאחרונה מונו מספר שמאי פינוי בינוי, אליהם ניתן לפנות לקביעת הכדאיות הכלכלית של העסקה. איך זה קורה? כאשר יש רוב של בעלי 2/3 מהדירות, יכולים אלה, בהתקיימם של תנאים נוספים הקבועים בחוק, לפנות למינוי שמאי מכריע.
יחד עם זאת, כל עוד יש צורך באיסוף הסכמות מכל הדיירים, הדבר מאפשר לדיירים סרבנים לתקוע טריז או לעכב לזמן מה את "גלגלי הפרויקט". אלה מאמירים בדרישותיהם במטרה שיתר הדיירים, המעוניינים מאוד בפרויקט, ייכנעו ללחצם בכדי לקדם את הפרויקט, גם כשדרישותיהם חורגות ממתחם הסבירות וחושפות את הסרבנים לתביעת נזיקין.
מסתמן כי הפתרון הבא בדרך. בימים האחרונים אושרה הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), תשע"ב 2012, המאפשרת למפקח על המקרקעין לאשר פרויקט פינוי בינוי גם ללא הסכמת כל בעלי זכויות, על פי תביעה של 80% מבעלי הדירות בבית המשותף ו-80% מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם ובתנאים נוספים שנקבעו בהצעת החוק.
יש שיגידו שלא ניתן לכפות על אדם להתפנות מביתו על מנת לאפשר ביצוע של פרויקט פינוי בינוי, שהרי מדובר בקניינו של אדם שכיום הינה זכות יסוד חוקתית. מנגד, ניתן לראות בדרישה של רוב מוחלט במקרים מסוימים פגיעה מהותית בקניינם של שאר דיירי הבניין שאינם יכולים למקסם את קניינם ולהפוך את מקום מגוריהם לבטוח יותר.
- 1.שי 04/07/2012 12:54הגב לתגובה זוהחוק הזה אולי משרת בעלי דירות המבקשים להיטיב את מצבם, אבל לא את המטרה של חיזוק כל הבניינים הישנים שנבנו לא לפי התקן כנגד רעידות אדמה. למטרה זו צריך חוק שיחייבה את כל בעלי הדירות בבתים הישנים, לחזק את הבניינים שלהם בתוך 5 שנים, כאשר בעדיפות ראשונה יחוזקו הבתים באיזורים הסמוכים לשבר הסורי אפריקני. החיזוק יוכל להתבצע או לפי תמ"א 38 או בפינוי בינוי. אבל, תהיה חובת ביצוע בתוך 5 שנים של כל הבניינים הפרטיים והציבוריים בכל הארץ.

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?