יוון נשארת (גם ביורו וגם בגוש); מה המפרי בוגרט היה אומר?
מוקדם מדי לברך על המוקדם. אך בכל זאת, תוצאות הבחירות ביוון עשו כברת דרך לקראת התרחיש הרצוי לשוקי ההון בעולם - ככל הנראה המדינה תישאר בגוש האירו, תנקוט מדיניות צנע (הפעם בגיבוי ציבורי) ותזכה בכספי החילוץ הבאים בתור. אגב, סימנים לכך היה ניתן לזהות כבר לאחר ניצחונה המרשים של יוון על נבחרת רוסיה בטורניר יורו 2012. היוונים כמו אמרו: כל העולם רוצה מתנה - הישארות שלנו בגוש? כעת ניתן לו אותה מעמדת כוח... כך אפשר להמתיק את הגלולה. ייתכן כי דווקא קראגוניס קשישא עשה לפוליטיקאים את העבודה. או במילים אחרות - "אנחנו הרי שוברים כלים כל השנה1 למה שנעשה את זה דווקא עכשיו..." לו היה עימנו היום, מה היה אומר על כך המפרי בוגרט האגדי, כוכב הסרט קזבלנקה?
What's a nice girl like you doing in a place like that?
המהלך היווני מונע, בשלב זה, גלי הדף שעלולים היו להתרחש אם יוון הייתה עוזבת בטריקת דלת את הגוש. הבהלה הייתה מתפשטת עד מהרה לתחנות הקרובות, הבאות בתור: ספרד ואיטליה. לעת עתה, לא נצטרך לשאול את שתי המדינות העשירות, המתקדמות והגדולות הללו כיצד הגיעו לשכונה של יוון, פורטוגל ואירלנד, והתרחקו כל כך מהרחוב הראשי של הגוש.
Round up the usual suspects
כתוצאה, נרשמו כל התגובות הרגילות: איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ירדו, האירו קפץ הן כנגד הדולר והן כנגד היין, הנפט התאושש ושוקי המניות באסיה והחוזים העתידיים בארה"ב עלו גם כן. לפחות לזמן מה, העולם קיבל פסק זמן לאזן קצת בין הנכסים הבטוחים, היקרים כל כך, לבין נכסי הסיכון, שחלקם אולי ממתינים בנחת להרמה מהרצפה. האם פסקה זו בטורי תעמוד במבחן הזמן? התשובה לשאלה זו תקבע כמה זמן יחזיקו את ה"חשודים הרגילים" במעצר.
We'll always have Paris
כאמור, לפחות בשלב זה, אפקט ההידבקות בגוש האירו נבלם. הדבר מרחיק את תרחישי הקיצון המאיימים, ששוקי הון מתמחרים זה זמן. לדוגמא, מי שהקשיב לסוכנויות דירוג האשראי, לא יכול היה לשלול תרחיש בו צרפת הגדולה, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, שדירוגה הורד, תיסחף למערבולת...
I think this is the beginning of a beautiful friendship
מבחינת גוש האירו, אם התוצאות ביוון והרצון הטוב לכאורה העולה מהן, ינוצלו היטב לכינון מדיניות אחידה בגוש האירו, ששוק איגרות חוב משותף יהיה תוצאה חשובה שלה, תוכלנה החברות בגוש לומר זאת אחת לשנייה. בסופו של דבר, הן שונות זו מזו בתחומים רבים ודווקא בשל כך שילוב נכון צריך להביא לשלם גדול, לא קטן, מסך חלקיו.
Play it again Sam
כעת תהיינה העיניים נשואות אל הדוד סם ומערכת הבחירות בסוף השנה בארה"ב. התקווה היא כי יימצא שם גם הפעם פיתרון יצירתי בנושא הטיפול בגירעון התקציבי הגדול. זאת על מנת שהתאוששות ושיפור יהיו משני צידי האוקיינוס. שוקי ההון בעולם משוועים להליכה משותפת קדימה של ארה"ב ואירופה. עוד קודם לכן, מחכים לראות אם ה-Fed ימשיך את המומנטום ויודיע על תכנית רכישות שלישית (QE3 בלשון העם...). ייתכן כי הכותרת צריכה הייתה להיות Play it again Ben.
ומה אצלנו?
בישראל, כשהיה חשש כי התוצאות ביוון יזרעו בהלה בשוקי ההון, אותת בנק ישראל כי הוא ערוך ונכון להוריד את הריבית לפני המועד המתוכנן ורבים לא פסלו הורדה גבוהה מהרגיל. איגרות החוב הממשלתיות שקפו הערכות אלו במידה רבה בעליותיהן המהירות האחרונות ו"שכחו לרגע" את גורמי הסכנה - שוק הדיור, הגירעון התופח בתקציב המדינה, האירועים במצרים השכנה ועוד. לדוגמא, כשמדד מחירי הדירות בבעלות קפץ 1.4% בחודש שעבר, היו שהרימו כתף והזכירו כי בחודשים הקודמים הוא כמעט לא השתנה.
ההתמקדות ביוון הייתה כה גדולה, עד כי נושאים כגון המצב בסוריה ואירן, או יציאת הון זר מהמשק, נדחקו לקרן זווית. נכון, לא העפלנו לטורניר יורו 2012, אך בכל זאת יש גם להתפתחויות אצלנו בבית יש השלכות על מה שקורה בשוקי ההון שלנו.
עתה, כשהוסר כאמור, לפחות זמנית, החשש מטלטלה עולמית בעקבות שבירת כלים ביוון (אנו הערכנו לכל אורך הדרך כי יוון תישאר בגוש, בהינתן חלופות גרועות הרבה יותר מבחינתה), יהיה מבחן נקודתי מעניין לאג"ח המקומיות.
אם נזכור כי בחודשים הבאים הממשלה תנפיק איגרות חוב רבות יותר מאלו שתפדה, האתגר יהיה גדול אף יותר. לכן, למרות שרבים סבורים עתה שהריבית תרד לאזור 2.25% או 2% בתוך שנה, אנו מציעים לא למהר להאריך מח"מ ו/או לעבור לאפיקים לא צמודים על חשבון אפיקים צמודי מדד.
לבסוף, נזכור כי היום נמצא מוקדי בעיות בעולם היכן שרק נזרוק אבן - האם ארה"ב נבלמת לפתע? האם סין נקלעת לנחיתה לא רכה? האם אירופה תשכיל למנף את הרגיעה הנקודתית ביוון לשורת תהליכים מבניים שיחלצו אותה מהקיפאון הכלכלי? מה יהיה עם הסוגיות הביטחוניות שעל הפרק (סוריה, מצרים, אירן)? ועוד.
לכן, צריך לשים את יוון מאחורינו, ליהנות מהתגובות בשווקים כל עוד הן כאן ולחשוב קדימה. הצורך בזהירות היה ונותר. או בפארא פראזה לקזבלנקה:
You must remember this, Greece is just Greece.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה.
- 4.אחלה אנלוגיה!:) (ל"ת)פיקסרפיקסר 20/06/2012 09:08הגב לתגובה זו
- 3.אנליסטית בחופשה 19/06/2012 14:55הגב לתגובה זותודה על הכתבה המעניינת, וחבל שאין ביכולתך להגיב... מעניין אם מהלך משותף של QE3 מצד ארה"ב לצד המשך הזרמת כספים או אפילו הנפקת אג"ח אירו, היה מאושש את אירופה. לדעתי, הם כבר בנקודת האל חזור... שיהיה לכולם יום מוצלח, גם ליוונים...
- 2.siryusgo 19/06/2012 14:02הגב לתגובה זוהאם צפוי שאג"ח ממשלתי משתנה או צמוד המחיר ירד והשואה תעלה? או ההיפך? ולמה בשבוע האחרון כולם עולים צמוד, שקלי ומשתנה תודה
- 1.It's all Greek to me... (ל"ת)נדי 19/06/2012 10:33הגב לתגובה זו

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.