אי הוודאות והשפעתה על קרנות הפנסיה

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מתייחס לאי הוודאות בשווקים ובודק שוב את הרכב הנכסים של קופות הגמל והפנסיה שלנו
ירון שמיר | (1)

שוק קופות הגמל וקרנות ההשתלמות עמד בסוף חודש אפריל על כ-302 מיליארד ש'. עלייה מתונה של 1% מתחילת השנה, שנבעה רובה ככולה מהתשואות החיוביות היפות שהשיגו הקופות עד סוף חודש אפריל (העלייה בתשואה גבוהה יותר מ-1% וקוזזה עקב הפדיונות בענף קופות הגמל).

אנו רואים שמתחילת השנה אין שינוי גדול בהרכב הנכסים של הקופות. אם בתחילת השנה החזיק ענף הגמל בממוצע כ-21.66% במניות ועוד 21.65% באג"ח קוצרנית, הרכב הנכסים בסוף חודש אפריל זהה כמעט לחלוטין.

מעניינת העובדה שרמת החשיפה לנכסי סיכון כמו מניות ואג"ח קונצרניות גבוהה יותר בענף קרנות ההשתלמות אשר הינו ענף לטווח קצר יותר (6 שנים) מאשר בענף קופות הגמל לתגמולים ופיצויים.

בסוף אפריל החזיקו קרנות ההשתלמות בממוצע כ-25% מנכסיהם במניות ו-22% באג"ח קונצרניות בעוד שבענף הקופות האישיות לתגמולים ופיצויים היתה ההחזקה נמוכה יותר ועמדה על כ-20.5% במניות ואחוז דומה באג"ח קונצרניות.

אם נשווה את המצב לאפריל בשנתיים האחרונות נראה כי באפריל 2011 החזיק הענף כולו כ-24.6% במניות וכ-21% באג"ח קונצרניות. לעומת זאת, באפריל 2010 עמד אחוז ההחזקות על כ-23% במניות וכ-21.3% באג"ח קונצרניות.

מהשוואה זו עולה כי הענף נכנס לתקופת הקיץ שהיכתה גם בשנה שעברה בשווקים בהיקף החזקת מניות נמוך יותר, אם כי לא משמעותית מאשר בשנת 2011. נראה כי אי הוודאות הדאיגה את הגופים שבחרו למרות התשואה הנאה שהניב השוק במהלך הרבעון הראשון והפיתוי, שלא להגדיל את החשיפה לשוק המניות.

יחד עם זאת חשוב לזכור כי בממוצע כמו בממוצע אנו מדברים על כל הענף וגם בענף הגמל כמו בענפים אחרים קיימת שונות בין הגופים. שונות זו מתבטאת בתשואות מאי אשר מושפעות כמובן מהירידות שפקדו את השוק במהלך החודש. קופות הגמל הגדולות השיגו החודש בממוצע תשואה של 2.1% ותשואה מצטברת ממוצעת של 2.87% מתחילת השנה. יחד עם זאת כפי שציינו, קיימת שונות בין הקופות הגדולות אשר נעה בין 1.6% במצטבר מתחילת השנה ועד 4%.

ומה בענף קרנות הפנסיה?

ענף קרנות הפנסיה כרגיל בעת צרה יהיה זה "שיחטוף פחות". כרית ההגנה בדמות אג"ח ממשלתית מובטח על 30% מנכסי הקרנות אמור לאפשר גם הפעם לקרנות הפנסיה החדשות לצלוח את המשברים בשוק ההון בירידה נמוכה יותר בתשואות.

יחד עם זאת גם כאן כמו בקופות הגמל צפויות קרנות הפנסיה לספוג ירידה עקב היקף ההחזקה הגבוהה יחסית במניות שעומדת באפריל 2012 בממוצע על כ-22.76% מהנכסים. במקביל, היקף ההחזקות באג"ח הקונצרניות נמוך משמעותית מאשר בענף הגמל ועומד על כ-13% בלבד. מתשואות מאי נראה כי המגמה בקרנות הפנסיה דומה למה שנראה בשוק הגמל.

לצערנו הרב למרות האופטימיות הזהירה ששררה בשוק בעקבות התוצאות היפות של ארבעת החודשים הראשונים של השנה, הגיע חודש מאי והזכיר לנו כי אי הוודאות והתנודתיות בשווקים עדיין קיימת והיא משפיעה באופן ישיר על החסכונות הישירים והעקיפים שלנו. טוב יעשו כל החוסכים אם יבינו ויפנימו נקודה זו, וידאגו להתאמת רמת הסיכון של החסכון הפנסיוני בהתאם

לפרמטרים האישים של כל אחד ואחד.

**הנתונים הינם נתונים ממוצעים כפי שפורסמו על ידי אגף שוק ההון- הרכב נכסים קופות גמל וקרנות פנסיה נכון לסוף אפריל 2012. תשואות מאי הינן על פי דיווחי הגופים המוסדיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איציק 19/06/2012 10:53
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה חשיפה אפקטיבית למניות שקרובה יותר ל 30%ולא אחזקה ישירה במניות אנא ציין איך השתנתה החשיפה האפקטיבית למניות כמו שזה נראה ענף ההשתלמות הגיע למשבר הנוכחי בחשיפת שיא למניות של כל הזמנים (ע"פ נתוני אפריל 2012)
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.