הראלי הגדול ב-Q1 במדד הניקיי היפני - האם הוא ימשך?
שנת 2012 החלה עם הרבה חוסר וודאות ולא מעט סימני שאלה לגבי עתיד כלכלת העולם. למרות זאת, רוב מדדי המניות בעולם הניבו תשואות חיוביות, ואף דו ספרתיות מתחילת השנה. אחד מהמדדים שהניבו תשואה דו ספרתית והפתיעו לטובה לדעת רבים, הוא מדד הניקיי 225 היפני. סביר להניח שלא רבים הימרו עליו כמדד מוביל בתחילת השנה.
חוסר האמון במדד המדובר נמשך כבר שנים רבות. מאז התפוצצות בועת הנדל"ן בשנות ה-90, יפן שרויה בדפלציה ארוכה, דבר אשר גורר את היפנים להוריד את קצב רכישות המוצרים החדשים, להקטין השקעות באפיקים ספקולטיבים ולהתבצר באג"ח ממשלתיות בעלות תשואה אפסית. ראיה לכך באה לידי ביטוי ביחס החוב לתוצר ביפן שהינו הגבוה בעולם, ועומד על קרוב ל-220%, כאשר רובו הוא חוב פנימי. המצב הכלכלי הביא לשינויים חברתיים וחשש מפני העתיד בקרב היפנים, עד כדי עלייה בשיעור ההזדקנות וקיטון בשיעור הילודה שהגיע לרמה של 1.2 (לעומת 2.7 בישראל ו-2 בארה"ב).
גורם נוסף המעיב על הכלכלה הוא המטבע המקומי. מאז ינואר 2007 ועד היום, התחזק הין היפני קרוב ל-65% אל מול הדולר, ובמהלך 2011 הגיע לשיא כל הזמנים ונסחר ברמה של 76 ין לדולר. נוסף לכל זאת, בשנת 2011 פקדה את יפן רעידת אדמה שגרמה להרס רב ושיתוק חלקים רבים במדינה למשך מספר ימים. בחלק מן הערים נמשכת ההתאוששות עד היום.
אם כך, מה גרם למדד הניקיי להניב תשואת יתר לעומת רוב המדדים מתחילת השנה? בכדי להילחם בדפלציה, להחליש את המטבע המקומי ולתמרץ את הכלכלה, השיק הבנק המרכזי ביפן תוכנית תמריצים לפיה ינתנו הלוואות לבנקים בריביות של 0.1%. לאחרונה הגדיל הבנק המרכזי את התוכנית ב-2 טריליון ין, לסך של 5.5 טריליון ין. בנוסף קבע הבנק יעד אינפלציה של כ-1% לשנה הקרובה, והריבית במשק נמצאת ברמה אפסית מאז 2008. מאמציו של הבנק המרכזי החלו לשאת פרי. מתחילת השנה הין נחלש אל מול הדולר במהלך חד, דבר אשר מהווה גורם משמעותי לחברות היפניות שרבות מהן יצואניות בעיקר של רכבים וטכנולוגיה מתקדמת.
בנוסף, הין נחשב כמטבע המשמש "מקלט מבטחים". נראה כי האיום ממשבר החוב האירופי מתפוגג לעת עתה, דבר אשר גורם למשקיעים לנטוש מעט את הנכסים הנחשבים כבטוחים, כמו הין ואג"ח של ממשלת יפן.
בחודשים האחרונים הייצור התעשייתי ביפן במגמת עלייה. מאז רעידת האדמה, שיקום המפעלים נעשה בצורה יעילה, החברות שמות דגש על שיפור שרשרת הייצור ומשקיעות בהקמת מפעלים מחוץ ליפן, לצורך פיזור מקום החברה. חברות יפניות ניצלו את הין החזק בכדי להשקיע ולקנות חברות אחרות מחוץ ליפן.
את רמת ההפתעה בנוגע לעלייה במדד הניקיי מתחילת השנה ניתן לראות במכפיל הרווח של המדד. מכפיל הרווח זינק מרמה של 17 בתחילת השנה לרמה של 25 כיום. על פי בלומברג, מכפיל הרווח הצפוי נמצא ברמה של 14.7. נראה כי המשקיעים מצפים להמשך עלייה משמעותית ברווחי החברות.
לאור כל זאת, במידה ותצליח כלכלת יפן לפעול נכון ולחזור למסלול של צמיחה, קיים פוטנציאל גדול שכן מדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם. במדד הניקיי 225 נמצאות חברות מובילות בינלאומיות בתחומן ובעלות נסיון וידע רב כמו טויוטה, הונדה וטושיבה. עם זאת, בכדי לשמר את הרוח הגבית בכלכלה היפנית יש לבנק המרכזי והממשל היפני עוד אתגרים רבים. עליהם לגרום לשינוי בהתנהגות הכלכלית והצרכנית של האזרחים ביפן, דבר לא פשוט לאחר שני עשורים של דפלציה.
- 1.חבר 15/04/2012 15:07הגב לתגובה זומעניין
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
