האם המדיניות של ברננקי טובה לכלכלת ארה"ב, או הפוך?
נגיד הפד האמריקני, בן ברננקי, מתמחה לאחרונה בלייצר אין מאין. בפגישת הבנק המרכזי בשבוע האחרון הצליח ברננקי, מבלי שיהיו ברשותו כלים מוניטאריים אמיתיים, להשטיח את עקום התשואות ולהוריד את הריבית הארוכה. ההצהרה החד משמעית של הפד, לפיה הוא מתכוון להותיר את הריבית נמוכה עד סוף שנת 2014, הביאה לכך שבמהלך השבוע האחרון ירדה הריבית על האג"ח הממשלתית האמריקנית לעשר שנים מתחת ל-1.85% והריבית ל-30 שנה ביקרה מתחת ל-3%. כל זאת בשעה ששוק המניות דווקא מאותת לנו שתמונת המאקרו מתבהרת.
לכאורה ניתן לומר שברננקי צלח עוד קרב. השאלה היא אם הוא איננו מסכן את המלחמה כולה ומכניס את ארה"ב למלכודת נזילות קלאסית תוך שהוא מאותת על עומק המשבר והייאוש?
התבטאות הפד היא בעייתית ביותר משלושה טעמים מרכזיים. ראשית, היא מלמדת שהפד לא מאמין שבשנתיים הקרובות הכלכלה האמריקנית תתאושש באמת. הפסימיות הזאת של הפד מתכתבת היטב עם נתוני התוצר החלשים שהתפרסמו השבוע, מהם עולה שהתוצר אומנם התרחב ברבעון האחרון של 2011 ב-2.8% אך מתוך כך 1.94% משויך לייצור למלאים. למעשה, הצמיחה במונחי צריכה אמיתית עלתה בשיעור אנמי של 0.8% בלבד. הוסיפו לזה את שוק העבודה המאתגר והירידה בשיעור החיסכון השולי, ותקבלו צרכן שכוחו מוגבל מאוד והוא נמצא בקצה גבול היכולת.
הטעם השני לפגם בהצהרת הפד, הוא המסר שהיא משדרת לסקטור הפרטי והעסקי, שאין כל סיבה לרוץ ולנצל את ההזדמנות הגלומה בריבית כל כך נמוכה מאחר שהיא צפויה להישאר כך לאורך זמן רב. עם זאת, הסכנה הגדולה ביותר שטמונה בעודף השקיפות בהתבטאויות הפד, היא אובדן האמון בדולר. עליית תשואות שתוביל להתייקרות משמעותית בגלגול החוב האמריקני (בדומה למתרחש באיטליה ובמדינות אחרות בדרום אירופה) תביא בסופו של דבר, ללחצים אינפלציוניים.
בעצם מצבו של הבנק המרכזי בארה"ב מזכיר את זה של הבנק המרכזי היפני. דהיינו, מלכודת נזילות קלאסית. הדפסות כסף נוספות והמשך הורדת הריבית לא מצליחות לשקם את הכלכלה הריאלית, להפך, הן מייצרות בועות פיננסיות ומעלות את מחירי הסחורות.
על רקע חוסר הוודאות באירופה והחולשה בסין, החשש הגדול של הפד בא מהתחזקות נמשכת של הדולר שצפויה לפגוע בסקטור היצרני המהווה נקודת האור היחידה בכלכלה האמריקנית. המטבע האמריקני נתפס כיום כאלטרנטיבה הפחות גרועה מבין שאר המטבעות ובראשם אירו. מטרתו העיקרית של הפד להחליש את המטבע כדי לסייע ליצרנים האמריקנים להישאר תחרותיים. השאלה היא אם בסופו של דבר מדיניות כזו לא תתגלה למקבלי ההחלטות בוושינגטון, כחרב פיפיות.
- 1.arnon 02/02/2012 10:20הגב לתגובה זוnothing you dont know anything you very small in comparison to bernenky? WHO ARE YOU?
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
