האם חל שינוי מגמה בתעשיית קרנות הנאמנות?
שנת 2011, שנה קשה בשוק ההון הישראלי, השתקפה היטב בתעשיית קרנות הנאמנות. היקף הנכסים בתעשייה - עמד בתחילת שנת 2011 על 156.6 מיליארד שקל, נחתך במהלך שנת 2011 מעל ל-9% ונכון לסוף 2011 עמד על 142.3 מיליארד שקל בלבד.
מתחילת שנת 2012 אנו עדים למגמה חיובית בשוקי המניות ואג"ח בארץ ובעולם. כך גדלה תעשיית הקרנות תוך שלושה שבועות בלבד בכ-3 מיליארד שקל להיקף של 145.3 מיליארד שקל. הבה נבחן את המגמות העיקריות שאפיינו את התעשייה בשנת 2011 ומאפיינות את התעשייה מתחילת שנת 2012:
קרנות כספיות : משברים בשוק ההון גורמים לציבור להסתער על הקרנות הכספיות, כך היה בשנת 2008 וגם בשנת 2011. הקרנות הכספיות גייסו בשנה החולפת כ-16 מיליארד שקל מכספים שנפדו מקרנות מנייתיות וקרנות אג"ח קונצרניות. ניתן לראות מתחילת השנה פדיונות בקרנות הכספיות, אולם בדיקה מעלה שפדיונות אלו החלו כבר לפני שלושה חודשים (מנובמבר 2011). מדובר במגמה חדשה במהלכה נפדה סכום לא מבוטל של למעלה מ-3.5 מיליארד שקל.
קרנות אג"ח חברות : ירידות השערים החדות במדדי המניות ואג"ח הקונצרניות הביאו לפדיונות עתק בקרנות אלו שהסתכמו מתחילת מארס 2011 ועד לסוף שנת 2011 ב-21 מיליארד שקל. כאשר בוחנים את הפדיונות על פי חודשים ניתן לראות ששיא הפדיונות (6.2 מיליארד שקל) נרשם בחודש אוגוסט 2011. בשלושת החודשים האחרונים של 2011 עמד ממוצע הפדיונות החודשי על 1.4 מיליארד שקלים בלבד, כאשר מתחילת השנה נרשם בקרנות אלו גיוס נאה של 1 מיליארד שקל.
קרנות נאמנות מנייתיות בארץ : נכסי הקרנות המנייתיות בארץ הסתכמו בתחילת 2011 ב-9.7 מיליארד שקל , אולם פדיונות הציבור בהיקף של 2 מיליארד שקל וירידת ערך כתוצאה מהירידות בשווקים, הורידו את נכסי הקרנות לרמה של 5.4 מיליארד שקל בסוף 2011 - שחיקה של 44% בהיקף הנכסים בשנה. מתחילת 2012 אנו רואים עצירה של הפדיונות ואף מעבר לגיוס קטן, בעקבות מגמה חיובית בשווקי המניות.
סיכום ומסקנות : ניתן בהחלט לומר כי פדיונות הענק של הציבור בקרנות המנייתיות ובקרנות אג"ח הקונצרניות שאפיינו את שנת 2011, נבלמו לעת עתה. מתחילת שנת 2012 אנו רואים גיוסים בקרנות אלו. במקביל, זה מספר חודשים קיימת מגמה של פדיונות בקרנות הכספיות המעידה אף היא על חזרת הציבור לבורסה.
אני מעריך שהמשך התאוששות כלכלת ארה"ב עשויה לתמוך בעליות בשוקי המניות ואג"ח הקונצרניות בארץ ובעולם, בשילוב ריבית נמוכה במשק (היעדר אלטרנטיבות השקעה) ומחירי מניות ואג"ח קונצרניות זולים, יחזירו השנה את הציבור לקרנות הנאמנות המנייתיות והקונצרניות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
