שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

תחת שלטון מודי: הודו בונה את עצמה כתחליף לסין

נרנדרה מודי, אשר נבחר לנשיאות הודו לפני 8 שנים, מוביל את המדינות לעצמה כלכלית, ובדרך מנצל את העימות בין ארה"ב לסין בכדי להתחזק; המדינה זוכה לעניין מצד משקיעים שונים איך כדאי להיחשף?

החלק הראשון של הטור של גרינברג:

נרנדרה מודי קורא נכון את ההתפתחויות ומנצל אותן בחכמה: "הבעיות" של הודו (מבחינת כדאיות ההשקעה) התמקדו היסטורית במנטליות ההודית שכביכול דכאה אגרסיביות בכלל ועסקית בפרט, בדבקות בדתות מגבילות, במבנה המעמדות וכן, גם בדמוקרטיה לבטח כשמדובר בהשוואה לסין אבל תדמית זו פשוט מטעה. ההודי, לא פחות מהסיני, הוא איש עסקים ממולח וחרוץ (לראייה  ריבוי העסקים בבעלות הודית בכול רחבי העולם), ההודי גם שואף להשכלה לא פחות מהסיני (ולראיה מספר המנהלים ההודים והמרצים באוניברסיטאות ברחבי העולם).

להודו כוח עבודה ענק וזול שבהחלט מסוגל להתחרות בסין ולהודי, לא פחות מאשר לסיני, הערכה עצמית גבוהה. הסיבה היחידה שמנעה (ועדיין מעכבת) מהודו להשתוות לפלא הכלכלי שהשיגה סין קשורה בדמוקרטיה שם ובניהול הלא מתאים של הכלכלה. מה שהממשל הקומוניסטי בסין מסוגל להשיג בצו אחד מבייג'ין, לוקח לממשל ההודי שנים בעיקר בשל הדמוקרטיה והבירוקרטיה שירשו מהבריטים. כול הבעיות הנ"ל יכולות להשתנות עם ניהול נכון ומנהיג כמו מודי, עם רקע כשלו, מזהה כנראה את הדרך הנכונה להפוך את הודו למעצמה כלכלית מודרנית מבלי לפגוע במסורת ההודית שהוא קנאי לה והעולם הכלכלי, "בעזרתה" של סין בעיקר, מבין ואוהב זאת.

מאז נבחר לנשיא, לפני 8 שנים ובדרך של ניסוי וטעייה, מוביל מודי את הודו לעצמה כלכלית אבל בשנתיים האחרונות ולאור כול האירועים שהזכרנו התחיל  לדחוף בעצמה כשהוא "נעזר" בשכן הסיני שבחר ללכת ראש בראש מול ארה"ב, שעם כול בעיותיה היא עדיין המעצמה הכלכלית והצבאית הגדולה בעולם ומה שחשוב יותר, שוק הצריכה הגדול בעולם By far. ארה"ב אוהבת זאת ורואה בהודו תחליף לסין והיא לא היחידה.

מזה כשנתיים מפנה הטור זרקור לכיוונה של הודו כתחום השקעה מעניין. נכון הוא שבשלושת העשורים האחרונים הייתה זו סין שמשכה כספי השקעה מהעולם המפותח למתפתח ובגדול וגם נכון הוא שמאז סוף שנות ה 80, אז היה התמ"ג הסיני שווה בערכו לתמ"ג ההודי הצליחה סין להגיע, ב 2021, לתוצר מקומי גלמי הגבוה פי 5.46 מזה של הודו אבל בשנתיים האחרונות מצליחה הודו להקטין הפער. אליבא התחזיות תסיים הודו את 2022 עם צמיחת תמ"ג של % 8.5 ואילו סין  תציג % 4.3, "התחלה של מגמה ארוכת טווח" קובעים המומחים ומדינות המערב מאמינות.

ב-2017 ובעקבות "התנהגותה האגרסיבית" של סין בתחומי הכלכלה, המסחר והבטחון, החזיר הנשיא טראמפ את ארה"ב לדיאלוג עם יפן, אוסטרליה והודו (שהוקפא ע"י ממשל אובמה) שמטרתו המקורית הייתה לעצור את הניסיון הסיני להשתלט למעשה על כלכלת מזרח אסיה. המאמר שצרפנו, Can India replace China as the world’s factory?, נכתב ב 2020 אבל נכון גם היום. מלחמות הסחר, הקורונה, הפלישה הרוסית לאוקרינה ומשבר שרשרת האספקה שלסין חלק לא מבוטל בו, הביאו למצב שבו הופכת הודו במהירות למחליפה הפוטנציאלית של סין כמרכז לפתוח, ייצור ויצוא והמשקיעים מאמינים בכך.

הודו, עדיין, אינה יכולה למלא מקומה של סין בכלכלה הגלובלית, רחוקה משם. סין ממשיכה להיות המרכז החשוב ביותר של שרשראות ערך גלובליות. המדינות המפותחות תלויות כולן עדיין באספקה ​​מסין לייצור מוצרים שהן צורכות ומייצאות, אבל הודו כבר הפכה לספקית התמיכה הגדולה של מהפכת האינפורמציה, של תעשיית הרפואה, נכנסת בעצמה לתעשיית המוליכים למחצה והרכב. ראש ממשלתה זיהה את הפוטנציאל שלפתע התפתח, "בעזרת השקעות הענק בתשתיות שאנחנו מבצעים, הרפורמה בחינוך והכי חשוב מהלך הורדת הרגולציה הנוקשה שירשנו", אומר מודי, "נוכל לסגור הפערים ומהר מכפי שחושבים" והוא נכנס לחלל שנוצר ובעצמה שהעולם לא ציפה לכמותה מההודים. לא פחות חשוב למהלך הזה הוא המחויבות האמריקאית שגדלה אל מול מה שהאמריקאים רואים כפגיעה סינית מכוונת בכלכלה ובביטחון של ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

הפורום הכלכלי העולמי בדבוס ממחיש זאת בגדול. כפי שאמר גאוטם אדני, המייסד והיו"ר של קבוצת אדני (Adani Group), הקונגלומרט ההודי הענק, "בהעדר כמה מענקי הביזנס הגלובלי ובאווירה המעיקה בצל הפלישה הרוסית, הלחצים הכלכליים וכו' הודו התגלתה כנקודת האור של הכנס". ואכן, לאור ההיעדרות של חברות ענק כמו גולדמן סאקס, בלקרוק, JPM ועוד וכן פוליטיקאים מובילים וגורואים למיניהם "החייאתה הודו את הכנס" עם למעלה מ-100 חברות, עשרות פוליטיקאים מובילים ומשתתפים אחרים.

"הודו, למשקיעים בנכסים", אמר מייסד קרן ההשקעות היוקרתית קרלייל (סימול:CG), דייוויד רובינשטיין (שאסור למשקיע להפסיד את הראיונות שלו בבלומברג), "הפכה לאחרונה לאטרקטיבית יותר מסין". נציג המגזין Business Standard סיכם כך, "הודו מצאה את עצמה במרכז דיאלוגים רבים בנושאים מתעוררים, החל משינויי אקלים ועד לטכנולוגיות קריפטו. מנהיגים עסקיים באירופה חיפשו בשקיקה אפשרויות לגיוון מסחר והשקעות והודו נראתה כאופציה הטובה ביותר עבור רובם, הודות ליציבותה הפוליטית ולמדיניות הרפורמיסטית שלה. נראה כי הודו הצליחה להקרין את עצמה כיעד השקעות יציב מבחינה פוליטית, דינמי כלכלית ומונעת צמיחה". על המשפט המודגש בונה מודי (ביחד עם ארה"ב, יפן ואוסטרליה) את המסלול "להחלפת סין".

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    YL 05/06/2022 23:11
    הגב לתגובה זו
    מערכות תחבורה מפעלים רכבות בכל זה אמריקה עשרות שנים ב פיגור לאומת סין מה נשאר ארצות הברית יתרון רק תעשית הנשק
  • שלמה גרינברג 06/06/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
    בהחלט לא מסכימות
  • נתן 19/06/2022 10:37
    אצלך חד צדדיות,מישהו אמר ש"מודי איננו נשיא אלא ראש ממשלה" ואתה לא מתבלבל,ומודי מודה לגרינברג על הכתרתו
  • 12.
    כרמי 05/06/2022 20:08
    הגב לתגובה זו
    החברה קונה מניות, צומחת (מעט) במכירות, דיבידנד כעת 4.4% יחס p/e 8 נראית במצב סביר, הפחד מאינפלציה דחף את המחיר מטה... יש עוד דברים ?תודה על המאמר
  • 11.
    מוגלי 05/06/2022 07:14
    הגב לתגובה זו
    אבל סין היא לא תהיה. קודם כל התרבות והתרבות השלטונית, זה לא משהו שמשתנה בעשור וגם לא ב100 שנה. המשמעת והיכולת להחליט ולבצע לא קיימים בהודו בניגוד מוחלט למקרה הסיני
  • "התרבות השלטונית" זה מה שיש בסין? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 06/06/2022 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לרון 04/06/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
    ראש מדינה מצומצמים בטווח הארוך,ע"ע רייגן וטאצ'ר
  • 9.
    אילן 04/06/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    האושר בסין הוא עושר - מטריאליזם , והאושר בהודו זה למדנות/יוגה - תודעה. וכנ"ל בארץ : הבורסה במדינת תל-אביב , ודעת ה' בירושלים "אשרי יושבי ביתו" והיחס של החרדים לעושר.
  • 8.
    בני 04/06/2022 09:19
    הגב לתגובה זו
    הודו זה שחיתות , שוחד . מרמת השוטר והפקיד ועד לרמה של נבחרי ציבור.
  • עבדת פעם מול הסינים? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 06/06/2022 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אתם לא חושבים להעיף כבר את האפס הזקן המטורלל הזה (ל"ת)
    קיבינימט 03/06/2022 21:37
    הגב לתגובה זו
  • מדען וגנרל 06/06/2022 19:40
    הגב לתגובה זו
    התכוונת.....שלמה בכל מקרה עשה טעות כאשר ענה לך בצורה לא ראויה ובכך משך את האש אליו שאולי בכלל לא נורתה כלפיו/ אליו...לדעתי עליך להתנצל ובכלל לא איכפת לי למי התכוונת!!! הבנת טוקמקי?
  • לרון 06/06/2022 23:46
    את טשניחובסקי שכתב "האדם הוא תבנית נוף מולדתו" ואוסיף גם את בית הוריו וחינוכו
  • לרון 06/06/2022 23:10
    כולל איצ וגרינברג,וכן הכוונה הייתה אלי ואולי זה לא נאות אך אכן ניסיון לעזור לא מובן ולא מערך במיוחד ע"י המילניאלים,אין מה לעשות אני צריך לצמצם או להיעלם ושוב תובה,ובוער לי לחזור שמודי אינו "נשיא" אלא ראש ממשלת הודו,ושוב תודה על ההבנה
  • על מי אתה מדבר ומנבל הפה? (ל"ת)
    לקיבינימט 06/06/2022 19:28
    הגב לתגובה זו
  • תשאל את האמא שלך מדוע (ל"ת)
    שלמה גרינברג 06/06/2022 12:49
    הגב לתגובה זו
  • נורית 04/06/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    טפל דחוף באלימות שלך
  • 6.
    לרון 03/06/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
    מודי הוא ראש הממשלה,שנית בנושא כ"כ ספציפי אפשר להמליץ על מגדל הודו למרות שיקרה בדמי הניהול,היתרון היחידי כמעט של הודו הוא גילה הצעיר של האוכלוסיה,מעבר לזה כתבה ממצה,ושוב תפסתי עצמי "מלקק" SHAME ON ME
  • 5.
    א 03/06/2022 17:00
    הגב לתגובה זו
    בעוד שהסינים הם אנשי עבודה, פועלים, סין היא המפעל של העולם, ההודים הם די עצלנים לעומתם. תמצא את ההודים בעיקר בעבודת שרות לקוחות און-ליין, מהנדסים וכדומה אבל רובם מעדיפים שלא לעבוד קשה בלשון המעטה. בסין שולט הקפיטליזם ובהודו, כתות ומעמדות וכיוצא בזה.
  • 4.
    רון 03/06/2022 15:48
    הגב לתגובה זו
    והם בניגוד לסינים מסוגלים לחדש לעולם
  • 3.
    שי 03/06/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
    האופי ההודי שונה לחלוטין מהסיני. ההודים ימשיכו לרכוש השכלה, לנסות ליזום, אבל לא יעבדו במפעלים באותה התמדה כמו הסינים.
  • "פועלים שקדנים"? יותר כמו "עובדי כפיים תחת שלטון רודני" (ל"ת)
    דגן 04/06/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הודים מתחרים בפרסים 03/06/2022 14:51
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שביבי בלוף הבריח את פוטאש וכולם קיללו את עידן עופר ולסינים לא יתנו כלום . נשאר למכור את כיל להודים יהיה קרב קשה ובסוף ביבי יוותר להודים כי אין כמו חברים לנפש.
  • אף פעם לא מאוחר לטפל בעצמך. (ל"ת)
    דגן 05/06/2022 06:38
    הגב לתגובה זו
  • הצעה מטומטמת 04/06/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    ביב עוד מעט בכלא
  • 1.
    מבין 03/06/2022 14:35
    הגב לתגובה זו
    אין מה להשוות בין סין להודוסין זה מערב אירופה והודו זה מערב עזה. אין סיכוי להודו להגיע לסין
  • עתיד 03/06/2022 17:49
    הגב לתגובה זו
    כח האדם העני שרוצה לשפר את מצבו גדול יותר בהודו לעומת סין שכבר יותר בורגנית
  • חה חה חה ניתוח חד ומדוייק (ל"ת)
    אין יותר מזה 05/06/2022 09:34
  • ==================== 03/06/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
    זה תהליך זה לא למחר בבוקר אבל זה כן לעוד 5-10 שנים ובין לבין זה אומר צמיחה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.