וול סטריט
צילום: iStock

סגירה בוול סטריט: ביונד מיט קפצה ב-9.5%, הנפט איבד 4%

הראלי של 3 ימי המסחר האחרונים נעצר, לפחות זמנית. טבע עלתה ב-0.5%, אמזון ירדה ב-0.9%, אודיוקודס עלתה ב-1.2%, סיטי בנק ירדה ב-2%
עמית נעם טל | (10)

יום המסחר בוול סטריט נסגר בירידות שערים מתונות.  המתרחש בשוקי המט"ח ממשיך להשפיע על הסנטימנט בשוק. במקביל, נציין כי העובדה שמדובר בסוף רבעון עשויה לגרום לתנודתיות ביומיים הקרובים. 

מדדים בוול סטריט

S&P 500 0.13%     

דאו ג'ונס 0.16%     

נאסד"ק -0.21%      

  • טרם החל המסחר הרציף

התנודתיות בשווקים חזרה ובגדול בחודש האחרון על רקע החששות מהגל השני של הקורונה, המתרחש בשוקי המט"ח וההבטחות של הפוליטקאים בארה"ב בנוגע לתוכנית תמריצים פיסקאלית חדשה. 

בגזרת הקורונה, מספר מקרי ההידבקות בעולם עלה ביממה האחרונה לרמה של 33.5 מיליון, כאשר היום לראשונה מספר הנפטרים מהנגיף עלה מעל לרף ה-1 מיליון הפסיכולוגי. ארה"ב ממשיכה להיות המוקד הפעיל ביותר עם למעלה מ-7.3 מיליון מקרי הידבקות וכ-209.8 אלף נפטרים. במקביל לעלייה המחודשת במקרי ההידבקות, עוד ועוד הגבלות חזרות בתקופה האחרונה ומעיבות על הפעילות הכלכלית. 

אחת ההשפעות ההיעקריות להאטה המחודשת בפעילות הכלכלית היא בשוק המט"ח, כאשר הדולר זינק בתקופה האחרונה. עיקר הלחץ מורגש כצפוי בשווקים המתעוררים: טורקיה, ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה. נציין בהקשר זה כי הלחץעל מטבעות אלו נמשך למרות שהדולר נחלש ביומיים האחרונים מול המטבעות של המדינות המופתחות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בתוך, הספקולציות סביב תוכנית התמריצים הפיסקלית בארה"ב חזרו בימים האחרונים. אמש פרסמו הדמוקרטיים בארה"ב חבילת תמריצים בהיקף של 2.2 טריליון דולר, אך נציין כי הפער עם הצד הרפובליקני נותר גבוה מאוד. 

בגזרת הסחורות, הנפט איבד הערב 4% ונסחר ברמה של 39 דולרים לחבית. הזהב עלה ב-1% ונסחר ברמה של 1,900 דולרים לאונקיה. 

במרכז

בגזרת הישראליות, מניית אבוג'ן (סימול:EVGN)עלתה ב-3% והמשיכה לרכז עניין לאחר שקפצה בחדות בתקופה האחרונה. למעשה מאז הראיון האופטימי של מנכ"ל החברה בביזפורטל לפני שבועיים המניה הוסיפה 120% (לראיון המלא).

ג''פרוג (סימול:FROG) המשיכה לרכז עניין לאחר שקפצה אמש ב-8%. החברה שהונפקה לפני כשבוע לפי שווי של 4 מיליארד כבר שווה 7 מיליארד (הרחבה כאן). אין הסבר רשמי לעליות. נראה שפשוט מדובר במומנטום בהמשך להנפקה המוצלחת. 

עוד ישראליות בולטות: סולאראדג' (סימול:SEDG) עלתה ב-6% לאחר שעלתה אמש ב-8.5%. קמהדע (סימול:KMDA) השלימה אמש צניחה של יותר מ-40% מהשיא שקבעה בחודש שעברה (לכתבה המלאה). אודיוקודס (סימול:AUDC) עלתה ב-1.2%. ננוקס (סימול:NNOX) ירדה ב-9%. פלוריסטם (סימול:PSTI) עלתה ב-6.6%. למונייד ׁ(סימול:LMND) איבדה 3%

מניית ענקית התעופה האמריקנית בואינג (סימול:BA) מרכזת עניין לאחר זינוק של כ-12% במהלך 2 ימי המסחר האחרונים. הזינוק מגיע על רקע הערכות כי חזרת מטוסי ה-737 מקס לאוויר קרובה מתמיד (לכתבה המלאה

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אי 29/09/2020 22:44
    הגב לתגובה זו
    ראש ששילוב קטלני בין מגפה נוראה ומצב כלכלי מצחין מריקבונו..מביא את הסוף הסופי של הסופיות.
  • 6.
    שום מילה על nio 29/09/2020 22:27
    הגב לתגובה זו
    שום מילה על nio ?
  • 5.
    ביונדמיט 29/09/2020 20:28
    הגב לתגובה זו
    באמת כשמה...מעבר לבשר...טעם של כלום מקולקל...אבל איזה יחסי ציבור מנופחים...טבעול אוכלת אותם בטעם ללא עוררין...רק שזו מנופחת כמו בלון ועל כלום...זה וול סטרייט ..שהם בוחרים להטיס חברה...גם אם היא יקר אורגני- אז היא תטוס...העולם ללא ספק מטורף ויצא מפרופורציות...
  • טבעול זה מגעיל, יש לאוכל שלהם טעם של צמחים. ביונד 30/09/2020 07:05
    הגב לתגובה זו
    טבעול זה מגעיל, יש לאוכל שלהם טעם של צמחים. ביונד מעט הרבה יותר טוב!!!
  • 4.
    אילנה 29/09/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
    תכף 2000 חולים קשים ולאף אחד לא איכפת. זה בדיוק טיפול הפלזמה של קמהדע. ובמקום שהמדינה תעודד משחקים במסכות
  • 3.
    טייגר 7 29/09/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    מה המשמעות? האם לא מעיד על האטה חריפה אחרי ההתאוששות הכלכלית שהייתה בחודשים האחרונים?
  • 2.
    ועדיין קמהדע הנייר טואלט הזאת ממשיכה בצלילה (ל"ת)
    tt 29/09/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
  • שמוליק 29/09/2020 19:30
    הגב לתגובה זו
    הם מחכים בדיוק ליאוש הזה אוספים ואוספים בירידה כמובן. אבל לפי דעתי הירידות-בסוף..ועכשו העליות.
  • 1.
    עת הבציר..קציר..מעיכה..כתישה מתגברת במחוזותינו.. (ל"ת)
    איצ100 29/09/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
  • לכל המפגרים 29/09/2020 22:33
    הגב לתגובה זו
    הוא מספר שהוא עושה שורצים על מניות קקה וכך עושה מיליונים. ולמעשה אין בכלל מניות קקה כי כסף בריצפה ורק למעלה ונדוק יעשה עוד 120 אחוז לפני מימושון של חמש אחוז. הדוק הולך מלה מלה יא אהבלים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.