במסחר דליל במיוחד מזנק שער הדולר ב-1.1% ל-3.32 שקלים לדולר. דולר שקל רציף 0.25%  

נזכיר שיש מתאם הפוך בין הכיוון בוול סטריט לבין הכיוון בשער הדולר. כאשר יש ירידות בוול סטריט הערך הדולרי של החשיפה יורד והגופים המוסדיים קונים דולרים וההיפך. היום הם בצד הקונים ובאין מוכרים - שער הדולר מזנק. כמו כן, יש חשש מסוים שהעיכובים בהחזרת גופות החללים יובילו להמשך המערכה בעזה, וזה מגדיל את אי הוודאות והרצון להחזיק נכסים שנתפסים כבטוחים כמו הדולר והזהב.  

מניית קמטק קמטק 10.02%  מזנקת בוול סטריט ב-3%, והיא בפער ארביטראז' חיובי מרשים של 12% 

סקירת וול סטריט - הירידות במדדים מתמתנות; צים קופצת ב-4%, קאמטק עם 3%

• בורסות אסיה בירידות, וול סטריט צפויה לרדת; הזהב ממשיך לזנק
• וול סטריט עלתה - הקוואנטים שוברים שיאים, הנאסד"ק פלוס 2.2%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מוקדם יותר היום: 

החוזים על המדדים המובילים בוול סטריט בירידה. החשש מהחמרה במשבר בין טראמפ לשי בין ארה"ב לסין עולים מדרגה כשסין של שי הגבילה חברות ספנות של ארה"ב מלפעול מול חברה בקוראיה הדרומית - שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים. הירידות החלו כבר בבוקר בשווקי אסיה, התרחבו לאירופה ומגיעות לשוק האמריקאי כשהנאסד"ק מוביל את הירידה עם מינוס 1.3%.  

במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX  (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים. 

אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו. 

מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים". 

המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.  

• לפני שהמניה נפלה: דירקטור באוקלו מכר מניות במיליונים
• גוגל מהמרת על כורים גרעיניים קטנים להאצת מהפכת הבינה המלאכותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין

לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה.