
מיקרוסופט חושפת טכנולוגיה שתחסוך מיליארדים ותשנה את עתיד הבינה המלאכותית
מיקרוסופט Microsoft Corp -1.01% חושפת טכנולוגיית קירור חדשנית שעשויה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות ביותר של תעשיית הבינה המלאכותית: הצריכה האנרגטית האדירה של מרכזי הנתונים. החברה מפתחת מערכת שמזרימה נוזלים ישירות דרך תעלות זעירות שחרוטות בתוך השבבים עצמם. זאת לעומת השיטה המקובלת היום, שבה מערכות קירור ענקיות מנסות לשלוט על הטמפרטורה מבחוץ. התוצאה היא בזבוז אנרגטי עצום ויעילות נמוכה, בדיוק מה שהתעשייה כבר לא יכולה להרשות לעצמה.
הטכנולוגיה הזאת, הנקראת מיקרופלואידיקה, כבר נבדקת במערכות אבטיפוס במעבדות של החברה ברדמונד, וושינגטון. הבדיקות נעשות על שבבי שרתים אמיתיים שמפעילים את יישומי Office בענן ועל כרטיסי גרפיקה מתקדמים שמעבדים משימות בינה מלאכותית כבדות. המטרה היא להוכיח שהטכנולוגיה עובדת לא רק במעבדה אלא גם בתנאי עבודה אמיתיים, עם עומסי חישוב אינטנסיביים שמייצרים חום משמעותי. הניסויים כוללים בדיקות סיבולת ארוכות טווח ומדידות דיוק של צריכת האנרגיה לעומת מערכות הקירור הקונבנציונליות.
קירור ישירות בשבב עצמו
החידוש המרכזי כאמור הוא שהנוזל הקר מגיע ישירות לשבב עצמו, דרך רשת של תעלות זעירות שחקוקות בטכנולוגיית חריטה מתקדמת. זה מאפשר להשתמש בנוזל בטמפרטורה גבוהה יחסית של עד 70 מעלות צלזיוס ועדיין לקבל קירור יעיל במיוחד.
למי שלא מבין למה זה משנה: ככל שהפער בטמפרטורה בין הנוזל הקר לשבב הרותח קטן יותר, כך מערכת הקירור צורכת פחות אנרגיה על משאבות, מאווררים וקומפרסורים. המערכת הקונבנציונלית דורשת נוזל בטמפרטורה של 20-30 מעלות כדי להיות יעילה, מה שיוצר פער עצום ודורש השקעת אנרגיה אדירה לשמירה על הטמפרטורה הנמוכה.
- מיקרוסופט ו-OpenAI כבר לא? ה-AI של אנתרופיק יוטמע באופיס
- נביוס מזנקת 45% בעקבות הסכם עם מיקרוסופט בהיקף 17.4 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסאם אליסא, שאחראי בחברה על טכנולוגיות מערכות ומוביל את הפרויקט הזה, הציג את הטכנולוגיה השבוע במטה החברה בוושינגטון בפני מהנדסים ועיתונאים. לפי הבדיקות המקיפות שלהם, שנמשכות כבר חודשים, השיטה החדשה מציגה שיפורים משמעותיים על פני הגישות המסורתיות בכל הפרמטרים הקריטיים. הם אפילו הדגימו את זה מתחת למיקרוסקופ כדי להראות איך הנוזל זורם דרך התעלות הזעירות בלי לפגוע ברכיבים הרגישים של השבב. המדידות מראות חיסכון של עד 30% בצריכת האנרגיה לקירור, שזה משמעותי במיוחד כשמדברים על מרכזי נתונים שצורכים מגה וואטים.
מחשבים קטנים עם כוח גדול
היתרון הכי מעניין מהפרספקטיבה הטכנולוגית הוא שהקירור הישיר הזה מאפשר לחברה לפתח שבבים חזקים יותר על ידי הערמתם אחד על השני במבנים תלת-ממדיים מורכבים. כשהקירור יעיל יותר ומדויק יותר, אפשר לצפף יותר כוח חישובי במקום קטן יותר בלי לדאוג שהשבבים ישרפו או יתקלקלו. זה פותח אפשרויות של אריזה צפופה של טרנזיסטורים ויחידות עיבוד שלא היו אפשריות עד עכשיו. מיקרוסופט כבר בודקת שבבים בני שלוש שכבות שנותנים פי 3 יותר כוח חישובי מאשר שבב רגיל בעובי דומה. עד עכשיו זה לא היה אפשרי כי השכבות העליונות היו נשרפות מהחום, אבל הטכנולוגיה החדשה פותרת את הבעיה. זה אומר שמיקרוסופט יכולה לבנות מחשבים קטנים בהרבה שעדיין חזקים כמו המחשבים הגדולים של היום.
רני בורקר, סמנכ"לית מערכות החומרה ותשתיות ב-Azure, חטיבת הענן של מיקרוסופט, מסבירה למה זה קריטי לעסקי החברה: "כשאתה פועל בסדר גודל כזה, יעילות היא הכל. כל אחוז של שיפור מתרגם למיליוני דולרים בחיסכון שנתי". השנה האחרונה החברה הוסיפה יותר מ-2 גיגה וואט של קיבולת חדשה למרכזי הנתונים שלה ברחבי העולם, והיא צופה להוסיף עוד 3 גיגה וואט בשנה הבאה. כל שיפור ביעילות האנרגטית פירושו שהחברה תוכל להשקיע את הכסף במחשוב נוסף במקום בחשמל.
- הישראלית שמזנקת ב-12% - הסיכויים והסיכונים
- צרות של עשירים: איך אנבידיה הפכה למשקיעת ענק כי יש לה יותר מדי כסף
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
בנוסף לכל זה, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת למיקרוסופט להעלות בכוונה את הטמפרטורה של השבבים כדי לסחוט מהם ביצועים טובים יותר באופן זמני. זה נקרא אוברקלוקינג, וזה שימושי במיוחד כשיש עומסי שיא פתאומיים שדורשים כוח חישובי נוסף לזמן קצר. במקום לשמור מאות שבבים במצב המתנה "למקרה ש", החברה יכולה לנצל את הקיבולת הקיימת בצורה חכמה יותר. זה דורש מערכת ניטור מתקדמת שעוקבת אחרי הטמפרטורה בזמן אמת ומתאימה את הקירור לפי הצורך, אבל התוצאה היא ניצולת גבוהה בהרבה של המשאבים הקיימים.
מיקרוסופט לא עוצרת בקירור
החברה מרחיבה שימוש בסיבי תקשורת מסוג hollow-core, שבניגוד לסיבים אופטיים רגילים שמשתמשים בליבת זכוכית כדי להעביר אור, הטכנולוגיה החדשה משתמשת באוויר במרכז הסיב. המבנה הזה מפחית אובדן אות ומשפר את הקצב על פני מרחקים גדולים. המעבר לטכנולוגיה הזאת מאפשר למיקרוסופט לחבר בין מרכזי הנתונים שלה במהירויות שלא היו אפשריות עד עכשיו.
החברה משתפת פעולה עם שני ספקים מובילים בתחום: קורנינג, הענקית האמריקנית שמייצרת זכוכית מתקדמת, והרוס קובנטיקס, חברת חומרים מתמחה מגרמניה. השותפות הזאת אמורה להגדיל משמעותית את הייצור של החומר הזה ולהפוך אותו לזמין מסחרית בכמויות שנדרשות למרכזי נתונים ענקיים. זה חלק מהאסטרטגיה הרחבה של מיקרוסופט לפתח חומרה מותאמת אישית למרכזי הנתונים שלה, במקום להסתמך על פתרונות גנריים שנועדו לקהל רחב. החברה מגדירה את הצרכים הספציפיים שלה ועובדת עם ספקים כדי לפתח בדיוק מה שהיא צריכה, גם אם זה אומר שזה יעלה יותר בטווח הקצר.
המוקד בתעשייה כרגע הוא טכנולוגיית זיכרון פס רחב, או HBM (High Bandwidth Memory), רכיב קריטי שמשתמשים בו בכל מערכות החישוב המתקדמות לבינה מלאכותית. חברות כמו מיקרון, SK הייניקס וסמסונג שולטות בשוק הזה ונחשבות לבלתי ניתנות להחלפה. נכון לעכשיו, שבב הבינה המלאכותית מאיה של מיקרוסופט, הפרויקט הגדול שבורקר אישית אחראית עליו, מסתמך על זיכרון HBM מסחרי שנקנה מהספקים הקיימים. אבל זה עלול להשתנות אם מיקרוסופט תמצא דרך לפתח חלופה בעצמה. השוק של HBM שווה עשרות מיליארדי דולרים ואת החברות שיכולות לייצר אותו אפשר לספור על יד אחת.
מיקרוסופט מהמרת שבעוד כמה שנים, כשהתעשייה תיאלץ להתמודד עם משברי אנרגיה ומחירים גבוהים יותר, החברות שפיתחו טכנולוגיות יעילות יהיו אלה שיוכלו להמשיך לצמוח ולהציע שירותים במחירים תחרותיים.

המניה שטסה ב-51% והמניות שיבלטו בוול סטריט
מה קורה בפוקס ניוז? על המהלך של פייזר, הצעד של וורן באפט והחוזים העתידיים
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט בירידות של עד 0.3%. אחרי רצף עליות שהוביל לשיאים חדשים בשבוע שעבר, מימוש מתבקש, אבל והיו כבר לא מעט ימים בזמן האחרון שנראו כמו מימוש קל וסיימו בירוק. הכל פתוח, הנה המניות הבולטות היום במסחר.
פוקס מזנקת, מטסרה טסה
מניית פוקס ניוז FOX CORP. A DL-,01 0.95% מזנקת בכ-5% במסחר המוקדם אחרי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אומר כי משפחת מרדוק צפויה להצטרף לקבוצת משקיעים שמתארגנת לרכישת הפעילות האמריקאית של טיקטוק. הקבוצה עשויה לכלול גם את לארי אליסון מאורקל ומייקל דל מדל. אורקל מוסיפה לעלות קלות, בין היתר בזכות דיווח על עסקת ענן גדולה עם מטא בהיקף כ-20 מיליארד דולר.
מטסרה Metsera -1.08% טסה בכ-51% במסחר המקדים אחרי דיווחים לפיהם פייזר Pfizer Inc 0.37% מנהלת מגעים לרכוש אותה תמורת 7.3 מיליארד דולר. ההסכם המסתמן כולל תשלום מזומן של 47.5 דולר למניה ותוספת של עד 22.5 דולר בהתאם לעמידה באבני דרך ביצועיות. מניית פייזר עולה בכ-1.4%. העסקה הפוטנציאלית ממקמת את פייזר כשחקנית מרכזית בתחום התרופות לירידה במשקל, שוק צומח שבו נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S -1.93% ואלי לילי Eli Lilly and Co -1.06% כבר מובילות.
טסלה מתקדמת, באפט יוצא מ-BYD
טסלה Tesla -1.93% עולה בכ-0.7% בטרום מסחר, אחרי דיווח כי וורן באפט מכר את יתרת אחזקותיו ביצרנית החשמליות הסינית BYD. רווח של 3,900%: וורן באפט סגר את ההשקעה ב-BYD.
- אורקל זינקה 6.7%, טבע עלתה 2.9%, אנבידיה טיפסה 3.9%, אפל עלתה 4.3%
- אנבידיה מקימה מעבדת AI ורובוטיקה בשיתוף עם אבו דאבי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד נתפס כהחלשת אחת המתחרות הגדולות של טסלה וחיזוק למעמדה. מניית טסלה נמצאת במומנטום חיובי - היא עולה ב-8 מתוך 9 ימי המסחר האחרונים, ומתחילת השנה היא כבר מתחזקת בפלוס 6%.

הנאסד״ק ירד ב-0.9%; רדיט צנחה ב-8%, סולאראדג׳ איבדה 7%
וול סטריט ננעלה בירידות שערים לאחר נאומו של פאוול, כאשר הנאסד״ק איבד 0.9%, ה-S&P ירד ב-0.5% והדאו ב-0.2%. מניות הטכנולוגיה הגדולות, ובראשן אנבידיה, הובילו את המגמה השלילית. הירידות בשוק הגיעו לאחר שפאוול נמנע מלחשוף בנאומו האם יתמוך בהורדת ריבית בישיבת אוקטובר והשאיר את המשקיעים בחוסר וודאות.
יו"ר הפד חזר והדגיש כי התחזיות לאינפלציה ולשוק העבודה מלוות בסיכונים, והותיר על כנה את האפשרות לשתי הורדות ריבית נוספות השנה אך לא התחייב לכך. לפי אנליסטים, פאוול מותיר לעצמו גמישות לנוכח הלחצים הפוליטיים ומתכונן לאפשרות של עליות מחירים כתוצאה מהמכסים החדשים.
בשוק האג"ח נרשמה מגמה הפוכה: תשואת אג"ח ממשלת ארצות הברית ל־10 שנים ירדה בשלוש נקודות בסיס לרמה של 4.11 אחוז, לאחר שמכירת אג"ח לשנתיים בהיקף של 69 מיליארד דולר זכתה לביקוש יציב. במקביל הדולר מתנדנד סביב רמות הפתיחה, הזהב שומר על רמת השיא והנפט מוסיף לעלות על רקע מתיחות גוברת בין נאט"ו לרוסיה.
צרות של עשירים: איך אנבידיה NVIDIA Corp. -2.82% הפכה למשקיעת
ענק כי יש לה יותר מדי כסף - ענקית השבבים צברה כמעט 100 מיליארד דולר בתזרים מזומנים שנתי ומנתבת חלק ניכר ממנו להשקעות כמו 100 מיליארד דולר ב-OpenAI ו־5 מיליארד דולר באינטל – מהלך שמחזק את מעמדה בלב שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית ומגדיל את הביקוש למוצריה.