חקשורי מכר חלקו בקלאב הוטל לצ'רני ב-144 מיליון ד'

מסיים סיכסוך ארוך סביב הקבוצה השולטת בכ-36% ממניות ה"פרה החולבת" - קזינו לוטראקי יוון, שלושה בתי מלון קלאב הוטל בישראל, שניים באילת ואחד בטבריה
שי פאוזנר |

ניסן חקשורי חתם היום על הסכם למכירת החזקותיו (50%) בקבוצת קלאב הוטל לליאון צ'רני תמורת כ-144 מיליון דולר. הסכם המכירה נחתם בהמשך להסכם הבנות שהושג לאחרונה בין הצדדים. הסכם המכירה נחתם במשרד חיים צדוק ושות' בתל-אביב.

קבוצת קלאב הוטל הינה אחת מהחברות הפרטיות הגדולות ביותר בארץ. הקבוצה שולטת בכ-36% ממניות הקזינו המשגשג לוטראקי ביוון, שלושה בתי מלון קלאב הוטל בישראל, שניים באילת ואחד בטבריה. בבעלות הקבוצה קופת מזומנים גדולה, עיסקי נדל"ן ומסחר נוספים ושליטה בשתי חברות ציבוריות, פזחן וצמיחה.

בין ניסן חקשורי לשותפו בקבוצת קלאב הוטל, משה בובליל (50%) פרץ סכסוך עיסקי קשה בסוף שנת 2002. ניסן חקשורי פנה לערכאות משפטיות והאשים את בובליל, בין היתר בסדרה של מעשי זיוף, מרמה וגניבה ונישולו מהניהול והשליטה בקבוצת קלאב הוטל. הסכם הרב פינטו שהושג בין הצדדים, ואשר אושר ע"י בית המשפט, אמור היה להסדיר את אופן הניהול של הקבוצה וליישב את התביעות הכספיות של ניסן חקשורי.

ההסכם בין ניסן חקשורי לליאון צ'רני קובע בין היתר, כי לצ'רני תינתן אפשרות לעריכת בדיקת נאותות לתקופה של 90 יום, ותקופה דומה נוספת במידה ותידרש. כמו כן, צ'רני הפקיד בידי המוכר מכתב אשראי בסך של 5 מיליון דולר של יו. בי. אס בנק מניו-יורק למקרה ויסוג בו מכוונת הרכישה. תמורת המכירה כוללת גם 20 מיליון יורו להן זכאי ניסן חקשורי מקלאב הוטל עבור עפ"י הסכם הרב פינטו בגין התחשבנות העבר ואשר טרם שולמו לו, בניגוד להסכם הרב.

הסכם המכירה מציין כי למשה בובליל זכות סירוב ראשונה לעיסקה וכן זכות הצטרפות. אם בובליל יממש את זכות הסירוב הראשונה צ'רני יהיה זכאי ל-3% מהתמורה שיקבל ניסן חקשורי. מימוש הסכם הרכישה ע"י צ'רני ישווה את זכויותיו בבעלות, בשליטה ובניהול על קבוצת קלאב הוטל למשה בובליל.

ליאון צ'רני, אשר שהה בשבוע האחרון בישראל, בין היתר לצורך קידום עיסקת קלאב הוטל, פעיל כיום בעיסקי נדל"ן ובנקאות להשקעות בארה"ב והונו מוערך בכמיליארד דולר. צ'רני ידוע בזכות קשריו הטובים עם ראשי המדינה בישראל בתקופות שונות. במהלך הקריירה העיסקית שלו הוא שילב גם פעילות פוליטית, ובין השנים 1980-1976 שימש כיועץ לנשיא קרטר ולקח חלק פעיל בוועידת קאמפ-דיוויד לקראת הסכם השלום עם מצרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.