כסף סודי בביטוח לאומי: "הפרשים בגין שכר נוסף"
אתם משלמים הרבה כסף מדי חודש לביטוח לאומי, אבל מה אתם מקבלים? ובכן, יש הרבה קצבאות שלאורך החיים אנחנו אמורים להשתמש בהן - דמי לידה, דמי אבטלה, כספים בעת תאונה, קצבת זקנה ועוד.
רו"ח אורנה צח גלרט מומחית בנושאי ביטוח לאומי עושה לנו סדר בקצבאות מביטוח לאומי.
איך מחשבים שכר נוסף שלא הופיע בתביעה לביטוח לאומי?
"התקנות קובעות שיש שני רכיבי שכר בביטוח הלאומי, השכר הרגיל והשני זה שכר נוסף. למשל בונוס חצי שנתי, משכורת 13, הבראה וביגוד. למשל יולדת ילדה בדצמבר הביטוח הלאומי יודע את המשכורת לפני הלידה. אבל אם היא תקבל הבראה, ביגוד או בונוס בחודש יולי. זה לא מחושב במשכורת לפני הדמי לידה. שכר נוסף שעולה על 25% משכר המינימום במשק לוקחים אותו בצורה מיוחדת בחודש התשלום ו-11 החודשים שלפניו, עושים חלוקה רעיונית של 1/12 לכל חודש. ולמעשה אמורים לחשב את דמי הביטוח לפי השכר הכולל.
"הבסיס לדמי הלידה של היולדת היה מבוסס על החודשים שלפני, הביטוח לאומי לא ידע על השכר הנוסף. זה מידע שלא נגיש כיום לביטוח לאומי. ולכן היולדת צריכה להגיש תביעה להפרשים. ביטוח לאומי פונה למעסיק ודורש טופס 100 ייעודי, המעסיק יודע מה לעשות וזה אוטומטי במערכת. והביטוח הלאומי יכול לשלם הגדלה של דמי הלידה.
"ניקח למשל הבראה וביגוד 6,000 שקל. והמשכורת של העובד היא 5,000 שקל בחודש. מה עושה המחשב הוא מוסיף 500 שקל לחודש קבלת התשלום, נניח חודש יולי. ו-11 חודשים אחורה עד אוגוסט שנה שעברה.
- מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מה קורה שמישהו מקבל גמלה ויש תקופות שהוא לא עובד בכלל למשל חל"ת או דמי לידה? התקנות קובעות שמחלקים את השכר הנוסף רק לחודשים בהם העובד עבד. ניתן להגיש את הבקשה עד שנה מרגע קבלת הבונוס או השכר הנוסף".
איזה אוכלוסיות זכאיות להפרשים האלו?
"כל סוג של גמלה שמבוססת על ההכנסה שלפני האירוע. כמו למשל דמי תאונה, דמי פגיעה, נכות מעבודה, דמי לידה, גמלה לשמירת היריון וכל מה שמבוסס על המשכורת שלפני כן. אם הבסיס הזה גדל מבונוסים או שכר נוסף שנפרש לחודשים שלפני לכן צריך לתבוע"
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מה לגבי מילואימניקים?
"יש שני סוגים, לגבי רוב המילואמינקים המעסיק ממשיך לשלם משכורת וזה כמו פריסה רגילה והמעסיק תובע את ההשלמה עבור העובד. מילואימניקים שמקבלים את הכסף בעצמם למשל עובדים יומיים בתנאים מסויימים או עובדים בכמה מקומות עבודה הם מקבלים ממקום אחד ואת היתר הם מקבלים לבד והם צריך לזכור לתבוע את ההפרש בעצמם".
לראיון המלא:
- 1.YL 01/06/2024 16:07הגב לתגובה זוהמלצה אישית למרות שלא דיברתי איתה כבר עשרות שנים אבל לשמחתי היא הגישה עבורי חוות דעת יסודית ל מחוזי ירושלים היה שווה אגב השופטת כל כך פחדה מ הידע שלה שלא היתה מוכנה ש אורנה תישאר באולם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
