מואנד ריאן מלרן
צילום: יונתן בלום

תוצאות חלשות למלרן אחרי ההנפקה לציבור

רווח של 2.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי לעומת 3.7 מיליון שקל ברבעון המקביל; בשנת 2020 כולה הסתכם הרווח ב-17.3 מיליון שקל
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי

חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן -1.44% פרויקטים שהונפקה לפני מספר חודשים, מדווחת על תוצאות חלשות ברבעון הרביעי של 2020. הכנסות המימון הסתכמו בכ-12.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות המימון, נטו ברבעון הרביעי 2020 הסתכמו בכ-8.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-10.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר משינוי שביצעה החברה בתמהיל תיק האשראי והגדלת רכיב ההלוואות המגובות בבטוחה מוחשית. הלוואות אלו, מסבירה הנהלת החברה, מאופיינות לרוב במח"מ ארוך יותר ובשיעור תשואה נמוך יותר ביחס לפעילות ניכיון השיקים המאופיינת במח"מ קצר ובתשואה גבוהה. 

 

הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2020 הסתכם בכ-2.5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-3.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשנת 2020 כולה צמחו ההכנסות נטו ב-28% בהכנסות מימון נטו ב-2020  לכ-39 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל בכ-57% לכ-17.3 מיליון שקל. תיק האשראי של החברה עלה לכ-327 מיליון שקל, וסמוך למועד פרסום הדוח מסתכם בכ-345 מיליון שקל.

 

מואנד ריאן, מנכ"ל מלרן פרויקטים אמר על רקע התוצאות: "מלרן פרויקטים נמצאת כיום בתנופה עסקית גדולה, ואנו מעריכים כי תיק האשראי של החברה צפוי להמשיך ולצמוח, בין היתר לאור הביקוש הגדל לאשראי חוץ בנקאי בשוק הישראלי, ובפרט במגזר הערבי ישראלי שבו מתקיימת עיקר פעילותינו" 

 

הכנסות המימון בשנת 2020 (ברוטו) הסתכמו בכ-54.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-54.6 מיליון שקל בשנת 2019. הקיטון הקל נובע משינוי בתמהיל תיק האשראי בעקבות יישום אסטרטגיית ניהול סיכונים מחמירה מהרגיל על ידי החברה במהלך משבר הקורונה.

 

הכנסות המימון, נטו, גדלו כאמור ב-28% לסך של כ-39 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30.4 מיליון שקל בשנת 2019. הגידול, לטענת הנהלת החברה, נובע בעיקר מגיוון והוזלה של מקורות האשראי במהלך התקופה, שהביאו לירידה משמעותית בהוצאות המימון של החברה (מכ-24.2 מיליון שקל ב-2019 לכ-15.1 מיליון שקל ב-2020). 

 

הוצאות ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמו בכ-2.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליון שקל בשנת 2019. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי הסתכם ב-2020 בכ-0.8% והיה נמוך ב-4 השנים האחרונות מ-1%.

 

תיק האשראי של החברה צמח בשנת 2020 לכ-327 מיליון שקל, עלייה של כ-9% בהשוואה לכ-301 מיליון שקל בסוף 2019 ולעומת כ-232 מיליון שקל בסוף שנת 2018. תיק האשראי מסתכם נכון ליום 21 בפברואר 2021 בכ-345 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בעז 23/02/2021 15:05
    הגב לתגובה זו
    כל הפרמטרים שמשמעותיים בחברת אשראי חוץ בנקאי מצויינים - צמיחה יפה בתיק האשראי (גם ברבעון עתיר סגרים), חובות מסופקים - עקבי ונמוך מאד 0.8%, ועקב גיוסי הון מוצלחים - ירידה בעלות הכסף. כל השאר - שטויות. הוציאו כסף על הנפקה.. גייסו קצת עובדים לתמוך בצמיחה.. זה עולה כסף. חברה מאד סולידית.
  • 2.
    משקיע 23/02/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שתרד, שאפשר יהיה לקנות
  • 1.
    מואנד לא פראייר (ל"ת)
    אחד שיודע 23/02/2021 12:48
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.