רקפת רוסק עמינח
צילום: רון קדמי

לאומי ו-EIF יעניקו אשראי לחברות היי-טק בהיקף של 2.2 מיליארד שקל

תכנית הערבויות מיועדת לעסקים בהם מועסקים עד 500 עובדים, ובמסגרתה ניתן לקבל אשראי של עד 8.8 מיליון דולר בתנאים מועדפים
ירדן סמדר |

הקרן האירופאית להשקעות (European investment fund - EIF) ולאומי -0.03% , באמצעות החטיבה העסקית של הבנק, הודיעו היום (א') על הרחבת תכנית הערבויות להעמדת אשראי לחברות הייטק וחברות Middle Market ישראליות חדשניות, להיקף של 2.2 מיליארד שקלים (כ-600 מיליון דולר).

תכנית הערבויות מיועדת לעסקים בהם מועסקים עד 500 עובדים, ובמסגרתה יכול עסק העומד בקריטריונים ליהנות מאשראי בתנאים מועדפים, עד לגובה של 8.8 מיליון דולר.

ההסכם המקורי, הראשון מסוגו בישראל, נחתם בשנת 2016 במסגרת פעילות לאומיטק, זרוע בנקאות ההייטק של קבוצת לאומי,  ואפשר ללאומי להציע לחברות הייטק ישראליות, וכן לחברות המקדמות חדשנות, מימון נוסף בגיבוי ה-EIF, בהיקף כולל של 100 מיליון דולר ובתנאים מועדפים. בשנת 2018 הוארך ההסכם, וסכום המימון שבמסגרת התכנית הוגדל אף ל-200 מיליון דולר. כעת, לאור ההצלחה של התוכנית, הוגדל היקף המימון הכולל, כאמור, ל-2.2 מיליארד שקלים (600 מיליון דולר).

תכנית זו, המתקיימת במסגרת יזמת "InnovFin", הנתמכת ע"י הנציבות האירופית, היא חלק מתכנית Horizon 2020,  תכנית הדגל של האיחוד האירופאי לקידום מחקר וחדשנות, עליה חתומה גם ממשלת ישראל (באמצעות מנהלת ISERD ברשות החדשנות).

לאומי היה החלוץ בישראל, והבנק הישראלי היחיד עד עתה, שנכנס להסכם התקשרות עם ה-EIF, כחלק מהתפיסה האסטרטגית המובלת ע״י החטיבה העסקית, במסגרתה הבנק מסייע לעסקים לצמוח ולהתפתח באמצעות השקעה בטכנולוגיה ובחדשנות. תחילה השתתפו בתכנית רק חברות הייטק, אך בהדרגה הורחבה התכנית גם לעסקים מתחומים שונים בעולמות התעשייה והמסחר - אשר אינם נמנים על ההייטק הישראלי - אך זקוקים להשקעה בחדשנות ובטכנולוגיה כדי לפתח את העסק ולצלוח את השינויים שהעולם העסקי עובר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו בישראל משנות ה-90 ועד ימינו

רן קידר |

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט. 

מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם. 

וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור. 

בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001,  שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה  רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל. 

בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.