ראיון עם אבי קנט: "היחס לדיזל בארץ לא הוגן"
רנו לטיטוד
בתקופה האחרונה רנו הייתה חלוצה במספר תחומים כמו סופרמיני ידנית ומשפחתית דיזל במחירים מושכים. מהיכן זה בא?
"אומרים שהכורח מייצר את המציאות, אז אני חושב שזה שילוב בין הרצון שלנו לחדש יחד עם המצב בשוק. הבנו ששוק הרכב המקומי הולך להשתנות עם כניסה של דגמים מודרניים כמו ה-i35 והפוקוס החדשה. ציפינו שהם יכבשו נתח שוק גדול וחשבנו שהתשובה שלנו יכולה לבוא דווקא מהצד של הדיזל. זה רכב שמכיל את היתרונות של הפלואנס עם הגודל והמרחב ומפצה על חסרונות מנוע הבנזין שלנו עם כוח וצריכת דלק. למעשה מבחינתנו הוא נכנס לנעלי גרסת הבנזין והיום 40% מרוכשי גרסת הדיזל הם לקוחות פרטיים".
זה היה רעיון שלכם?
"זה נולד מסיעור מוחות עם היצרנית. ניסינו לחשוב איך מייצרים הזדמנויות מהקיים ואיך פותרים את בעיית הפלואנס בנזין שכוח המשיכה שלה ירד".
ואיך הצלחתם לייצר מחיר כה מושך לגרסת הדיזל כאשר אצל כולם זה מאוד יקר?
הפכתם למובילים בתחום הדיזל. מה דעתך על מצב הדיזל בארץ?
"היחס לדיזל בארץ אינו הוגן. לא הגיוני שבאירופה הוא זוכה להצלחה כה גדולה ובארץ הוא מופלה לרעה וזה עוד יחריף כאשר תוכניות לשינוי המיסוי הירוק יתממשו. אין ויכוח לגבי הכוח, הנוחות, צריכת הדלק המדהימה ונתוני ה-C02 שלו. באירופה הוא נחשב ירוק ואני חושב שזה פספוס של מדינת ישראל. אם היינו מעבירים את צי הרכב לדיזל הינו יכולים לחסוך כ-30% ברכישת הדלקים של המדינה. כל הזמן מחפשים הזדמנויות לחסוך וכאן זה ברור. ואחרי שהוכחנו שניתן לשנות את הטעם הישראלי אני מרגיש מאוד מתוסכל".
האם אתם נלחמים על כך?
"בפירוש! ולא נוותר על כך בקלות. אנחנו מנסים לשכנע ואם יהיה צורך אולי נלך לערכאות משפטיות. גם היצרניות בחו"ל מביטות על זה בעין מאוד ביקורתית. מבחינתן ברגע שיש רפורמה לא הגיוני שתוך שנתיים ישנו את התנאים".
אתה מדבר על חיסכון. האם בתקופה כזו לא כדאי להביא את דאצ'יה?
"דאצ'יה זה מן סוג של 'כן ולא', של ניסיונות שאחד מהם מאוד הצליח עם הלוגאן האוטומטית. זה הוכיח לנו שרכב בסיסי, אמין ולא מתוחכם יכול להצליח אם הוא ממוצב ככזה. אנחנו כרגע בתהליך של מחשבה על כל הנושא של דאצ'יה. איך לטפל בו בעתיד".
האם זה שזיגזגתם עם המותג הזה, הזיק לו?
"על פניו זה נראה מוצר מצוין עם עיצוב נהדר ועם הרבה מה להציע. החוליה האחרונה בפאזל היא המחיר ונקווה שנצליח למצב את הקליאו החדשה במקום מושך".
הייתם ראשונים עם ניסאן לאשרר ייבוא יפניות אמריקניות. אבל לא קרה עם זה כלום?
"צריך קצת סבלנות. הנושא התעכב בגלל משא ומתן עם היצרנית אבל העיקרון הוא מה שהיה חשוב כל כך. אבל בקרוב תראו את תוצאות המהלך כאשר בשלב הראשון תגיע אלינו המקסימה. היא תהיה החלוצה. הצד האמריקני יכול להפוך לדבר מאוד משמעותי עבורנו".
התחלתם להביא את הלטיטוד הגדולה, תחום בו לא הצלחתם בעבר עם רנו. מדוע?
האם אין לכם בעיית תדמית כשמדובר במכוניות גדולות?
"רנו נאבקה שנים בבעיית תדמית והצליחה במאמץ רב לשנות אותה. אנחנו לא בסוף הדרך ועדיין סובלים מהעבר, אבל אנחנו בכיוון הנכון. רנו וניסאן קרובות היום יותר מתמיד באמינות וגם ב"אפטרסייל" אנחנו רואים ששביעות הרצון משתפרת. רנו היום אינה דומה למה שהייתה בעבר".
אז איך אתה מסביר את העובדה שהספורטיביות של רנו זוכות לביקורות טובות אך לא להצלחה כמו שיש למתחרות מקבוצת פולקסווגן?
"יש לי חדשות בשבילכם. בשנה האחרונה שילשנו את מכירות דגמי הספורט. לא הקדשנו לכך מספיק זמן בעבר ואולי גם לא כיום, אבל כנראה שהמוצר עושה את העבודה. אבל אנחנו עוד לא שם, וגם אם זה לא ממש מוצר חופף לפולקסווגן, יש לנו בהחלט לאן לשאוף".
מה השאיפות שלכם בצד החשמלי של רנו?
"אנחנו רוצים להתקדם עם רנו בתחום החשמלי וכרגע מדובר בשלושה דגמים: קנגו, טוויזי וזואי (על התרשמותינו מהקנגו החשמלית לחצו כאן ואילו לגבי הטוויזי לחצו כאן). אם זה טוב לאפיפיור (הקנגו א.ש.) אז למה לא לרוב? יש כאן עדיין בעיות טכניות של התאמה לאקלים החם ויש בעיות מסחריות כי המחירים עדיין מאוד יקרים. זה עדיין לא מיועד למאסות, אבל אני מעריך שבמהלך השנה נתחיל לראות התקדמות".
ומה קורה עם הטוויזי?
"היא נמצאת בתוך תהליך בדיקות של משרד התחבורה. היא שייכת לקטגוריה של אופנוע עם ארבעה גלגלים שבארץ אינה קיימת. כרגע אנחנו בהליך של אשרור כמה כלים בארץ והכוונה היא שבשלב מאוחר יותר משרד התחבורה יגדיר קטגוריה כזו. זו תהיה עוד פריצת דרך שלנו".
האם אתם רואים בבטר פלייס שותפים או מתחרים?
"הם בעיקר שותפים, אבל גם ניסאן ורנו מתחרות. מותר להתחרות בתוך המשפחה כל זמן שעושים זאת בהוגנות ושקיפות. ואנחנו בפירוש יכולים להיעזר בהם".
יש תחושה של חוסר עקביות במהלכים של קרסו. הרגשה שאתם מנצלים הזדמנויות אבל לא פועלים מתוך מדיניות עם עומק?
"יש בזה משהו, אבל ניצול הזדמנויות אינו דבר רע. לפעמים זה נכון לעשות זאת כלכלית ועסקית. מה שחסר לנו באמת זו אסטרטגיה ארוכת טווח ולמעשה בימים אלה אנחנו בעיצומו של מהלך מקיף בכל רובדי החברה ובסיוע חברת ייעוץ חיצונית, כאשר המטרה היא לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח. גם היצרנית מעורבת בכך".

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.