פסגות ממשיכה בהתרחבות: חתמה על הסכם לרכישת 50% מדוידוף הסדרים פנסיונים
בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, חתם הבוקר (ד') על הסכם לרכישת 50% ממניות דוידוף הסדרים פנסיונים. זוהי רכישה גדולה של סוכנות הביטוח העצמאית הגדולה ומהמתפתחות בישראל המבוצעת ע"י פסגות.
הסוכנות חברה בפורום מנהלי ההסדרים ואיל גורן מנכ"ל הסוכנות משמש כחבר הנהלה בפורום. קבוצת דוידוף שותפה בגופים הנותנים שירותים משלימים כמו ייעוץ במתן משכנתאות, בפתרונות חיסכון לעסקים ובהון אישי המעניקה ניהול פיננסי של משאבים.
רוני דווידוף, בעל השליטה בסוכנות אמר כי הוא רואה בעסקה הזדמנות גדולה לפתח את עסקי הסוכנות בתחומים רבים ולכיוונים שיעצימו את הצעת הערך שתעמיד הסוכנות ללקוחותיה.
אייל גורן מנכ"ל סוכנות דווידוף הוסיף כי: "החיבור עם פסגות ועם מטרות הצמיחה שלה תאפשר לסוכנות לשמר את קצבי הצמיחה שלה, לשפר את שתשתיות שלה ולהפוך תוך שנים ספורות לאחד משלושת מנהלי ההסדרים הגדולים בישראל. היכולות המיוחדות של דוידוף יחד עם עוצמת פסגות מייצרת סוכנות ייחודית בישראל המאפשרת מתן שירותים מתקדמים גם בהיבט הפיננסי וגם בהיבט הפנסיוני וזאת תוך שמירה על אובייקטיביות."
רונן טוב, מנכ"ל פסגות מסר כי: "ההשקעה בדוידוף מצטרפת לרכישות נוספות שעשתה פסגות. כגוף המתכנן להיות פורץ דרך בתחום החיסכון הפנסיוני חשוב לנו לשתף פעולה עם מנהלי הסדרים מוכשרים, חדשניים ובעלי מוטיבציה להצליח. החיבור של מנהלי הסדרים מוכשרים עם היכולות האדירות של פסגות מהוות מכפיל כוח משמעותי ממנו ירוויחו השותפים אך בעיקר ציבור הלקוחות, שייהנו מהתחרות שתיווצר בענף. העובדה שאנחנו נכנסים לשותפות עם רוני דוידוף בחברה בניהולו של אייל גורן מייצרת לנו אופק צמיחה משמעותי וארוך טווח."
השלמת העסקה כפופה לקיום תנאים מתלים ואישורים רגולאטורים. את פסגות ייצג במו"מ עו"ד שחר לוי ממשרד הרצוג פוקס נאמן ואת סוכנות דוידוף ייצגו עו"ד שרון אמיר ויוני פרויכטנווגנר ממשרד נשיץ ברנדס ושות'
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
