חטפו מספיק? "סלקום ופרטנר כבר משקפות תרחיש פאסימי - לנצל ירידות לאיסוף"
מניותיהן של חברות הסלולר פרטנר וסלקום נמצאות קרוב לקצה התחתון של השווי הכלכלי שלהן בתרחיש הפאסימי, כך מעריכים בבנק לאומי בסקירה שהגיעה לידי |Bizporta. בשל כך, בבנק ממליצים לעקוב אחר המניות ובמידה ותירשם חולשה - לנצל אותה לרכישה.
החברות מירס ואקספון 018 זכו השבוע במכרז שערך משרד התקשורת לקבלת רישיון מפעיל סלולרי, לאחר שהתחייבו להפקיד למעלה מ-700 מיליון שקל כל אחת. בבנק לאומי בוחנים מחדש את מחירי היעד של שתי חברות הסלולר הוותיקות הנסחרות בבורסה, פרטנר וסלקום, לאור תוצאות מכרז, אך עם זאת מציינים כי כבר היום שתי המניות קרובות לתחתית.
"הרמות המאוד גבוהות של המחירים שנקבעו במכרז הינם בגדר מידע חדש המגדיל את סיכויי התרחיש הפאסימי להתממש", כתב האנליסט גיל דטנר מבנק לאומי כותב בסקירה. "איננו רואים הצדקה כלכלית לירידות נוספות במחיר המניות, היות ורמות המחירים הנוכחיות מתמחרות את התרחיש הפאסימי כאילו היה עובדה מוגמרת".
תרחיש זה מנוסח בבנק לאומי כירידה של כ-20% בנתח השוק של שתי החברות ושחיקה של כ-25% בשיעור הרווח הנקי התזרימי (EBITDA) מסך ההכנסות. בחינת הסכום הגבוה ששתי החברות הסכימו לשלם במכרז, מציין דטנר, מעידה על ביטחונן של החברות באשר ליכולתן להתברג לענף הסלולר הרווי ולנגוס בנתח שוק משמעותי, עובדה התומכת בהתממשות תרחיש זה.
האם פרטנר וסלקום ירדו כבר מספיק? שתי מניות הסלולר רושמות היום במסחר ירידה של יותר מ-1.5%. בשלושת ימי המסחר האחרונים מניית סלקום ירדה בכ-4.5% ופרטנר איבדה 3.6% על רקע המכרז של משרד התקשורת. בלאומי מבינים את הירידות אך מציינים שלפי הניתוח שלהם שווי החברות נמצא כבר באיזור התחתית: "תגובת השוק נראית בהחלט הגיונית, אך רמת המחירים הנוכחית משקפת כמעט באופן מלא את התרחיש הפאסימי".
בתרחיש הפאסימי: סלקום - 102 שקל למניה; פרטנר - 60 שקל למניה
דטנר מציין כי שתי החברות נמצאות תחת עדכון לאור תוצאות המכרז. טרם העדכון, מחיר היעד של סלקום עמד על 120 שקל למניה ומחיר היעד של פרטנר על 71 שקל. עם זאת, בתרחיש הפאסימי, סלקום מקבלת מחיר יעד של 102 שקל למניה, כ-5.5% מתחת למחיר הבסיס הבוקר. בתרחיש זה פרטנר מקבלת מחיר יעד של 60 שקל למניה, כ-6.6% מתחת למחיר הפתיחה הבוקר. נציין כי לאומי מחזיק ב-4.99% מפרטנר.
- 13.בר 15/04/2011 08:44הגב לתגובה זוהאם הם זוכרים מה עשתה התחרות לחברת פלאפון? חברת פלאפון היתה מונופול בושוק ברגע שנכנסו מתחרים חד/שים היא הפכה להיות השחקן הכי קטן בשוק וזה מה שיקרה לאורנג' וכנראה גם לסלקום. לא יעזור ברגע שיש תחרות , הציבור כבר לא שבוי. הוא יכול לעשות מה שירצה . אני מחכה לרגע שאני אגיד לאנשי אורנג' , קניתי טלפוים אחרים לא מעוניין יותר בשירותים שלכם תודה רבה. כמה אפשר " לטעות" בחשבונות.
- 12.חיים 14/04/2011 23:31הגב לתגובה זוכל אחת מהמניות האלו תרד עוד בין 30-50 אחוז מהרמה של היום , התרחיש הכי פסימי עאלק
- 11.מניות הסלולאר 14/04/2011 22:12הגב לתגובה זוהציבור יכניס להם באבי אביהם על שנים של גזל ושוד ...
- 10.רן 14/04/2011 15:06הגב לתגובה זומההשקעה בפרטנר שיתכונן למחיקת חובות
- 9.המתבונן1 14/04/2011 15:02הגב לתגובה זועל פועלים ואורנג אי אפשר לשחק ולהחזיק מחיר כמו שעושים על חלק מהמניות בשוק הסיבה היא שהם נסחרות גם בארהב והזרים לא פראירים להם לא אכפת ממעוף או מהלוואות שהבנקים נתנו - הם פשוט ימכרו ויותר מזה יעשו שורט יכתבו אופציות קול ויקנו פוטים חברה התקוננו לירידה 15-20% וודאי ומשם מי יודע
- 8.המתבונן1 14/04/2011 15:00הגב לתגובה זוכמה אפשר כבר להחזיק אותו למעלה בשביל לתקן את האופציות הם ץמיד מפילים שוק מוחזק בשעה האחרונה
- 7.ר 14/04/2011 14:57הגב לתגובה זושקרנים - אולי בטווח הקצר יעלה קצת אך ללא ספק בטווח הארוך המניות העלה ירדו משוגע מי ש" משקיע" בהם במחירים העכשווים הבנקים פשוט רוצים להפטר מסחורה
- 6.האנליסט 14/04/2011 14:51הגב לתגובה זולמה האנליסט חושב ש EBITDA ירד רק ב 25% ולא ב 40% למה ההכנסות ירדו רק ב 20% אם המחירים ירדו ב 20% ונתח החברה ירד ב 20% כנראה שנראה ירידה של 36% בהכנסות. לדעתי החברות ימשיכו להרוויח אבל לארך זמן זה יהיה פחות מחצי מהרווח שהיה.
- 5.חתול 14/04/2011 14:34הגב לתגובה זוברגע שיתחילו לשווק (רמי לוי בקרוב) האמת תתחיל
- 4.פיני 14/04/2011 13:46הגב לתגובה זובניגוד לשוק הן החלו לרדת מדצמבר 2010 ונמצאות בחלק התחתון של הפיבונצ' י כאשר הווליום במכירה עולה על הווליום בקניה והן נמצאות כעת על קו המגמה במידה ויפרצו את קו המגמה כלפי מטה מה שכל הפרמטרים אומרים אזי המניות האלה רק החלו את הירידות אל תאמינו לכל מיני בעלי עניין לא להיכנס למיות הנ" ל הן מאד מאד מסוכנות שימרו על כספכם
- 3.נתן 14/04/2011 13:45הגב לתגובה זוהתחושה הכללית היא שגופים שונים רוצים להשתחרר מהחזקות במניה לפני שהיא קורסת וממליצים על איסוף . נקודה למחשבה בלבד .
- 2.אסף 14/04/2011 13:21הגב לתגובה זוזה רק הניצוץ הראשון השריפה עוד בדרך , המפעילים החדשים כמו שראיתם לא פרייארים והם ישחילו לחברות הקיימות הפסדים ברמות גבוהות הרי מי מאיתנו לא נמאס לא מהשרלטנות שלהם , אם הם יורידו את מחירי השיחות לרמת 20-25 אג' מקסימום הם ייגרפו הרבה יותר מ200K לקוחות כל אחת ואני אהיה הראשון למרות שאני משלם 33 אג' לדקה עם עמלה של 25 שקל לחודש בשל המסלול הנ" ל יעני דפקו אותי בעוד חמש אג' לדקה בקיצור חארות, תחכו לירידות יותר חזקות ואל תנסו לעשות סיבוב קטן כי זה ייעלה לכם ביוקר , שיהיה שבת שלום.
- בן 14/04/2011 17:11הגב לתגובה זוהקיימות הסתגלו יפה למספר שינויים בשוק. המפעילים החדשים נדרשים להשקעות ענק, הן בתשתית, כוח אדם ורישיונות. הם לא יוכלו לחיות לאורך זמן ממרווחים נמוכים. סביר יותר שבתקופת החדירה תהיה הורדת מחירים, ואחכ המחירים יעלו שוב
- יפה אמרת! (ל"ת)מאמי 14/04/2011 14:24הגב לתגובה זו
- אריק.מ 14/04/2011 13:42הגב לתגובה זומנסים להשחיל פה את הקטנים, זו רק ההתחלה של הירידות
- 1.ממש לא !! 14/04/2011 13:16הגב לתגובה זויש עוד הרבה לאן לרדת

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
