בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.

שוק העבודה, פרמיות הסיכון ושוק הדיור

בוועדה הקדישו גם הרבה תשומת לב לשוק העבודה, שנראה כי חזר כמעט לחלוטין לרמות שלפני מבצע "עם כלביא". שיעור האבטלה הרחבה בקרב בני 15+ עמד ביולי על 3.5%, בדומה לרמה שלו ערב המבצע. גם שיעור המשרות הפנויות עלה וחזר לרמות הרגילות, ושיעורי התעסוקה וההשתתפות חזרו גם הם למצב שלהם בנורמה. השיעור של ההנעדרים ממקום העבודה בגלל שירות מילואים ירד ל־0.8% שזה אמנם ירידה משמעותית ביחס לחודש הקודם, אבל היא עדיין גבוהה ביחס למצב לפני הלחימה - מטעמים מובנים. במקביל, השכר הנומינלי במרץ-מאי עלה בקצב שנתי של 4.4% בכלל המשק וב־5% במגזר העסקי, מה שמראה שיש המשך של לחצי שכר במשק.

פרמיית הסיכון של ישראל כפי שמודדים אותה באמצעות מרווחי אג"ח ממשלתיות וה־CDS ירדה בצורה משמעותית אחרי מבצע "עם כלביא", אבל היא עדיין גבוהה ביחס לרמות שקדמו למתקפת השביעי באוקטובר ותחילת מלחמת "חרבות ברזל". בנוסף לזה בזמן הסקירה עבור הועדה צויין שהשקל נחלש ותשואות האג"ח הממשלתיות ל־10 שנים עלו קצת מה שגרם אולי לחברי הועדה לגלות עודף זהירות.

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

האטה מורגשת גם בשוק הנדל"ן. מספר העסקאות בדירות נמוך ומלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך להיות גבוה. ביולי נלקחו משכנתאות בסכום של 10.7 מיליארד שקל שזאת רמה יציבה יחסית לחודשים קודמים אבל נמוכה משמעותית מהשנים האחרונות. מחירי הדירות ירדו בארבעת החודשים האחרונים, והקצב השנתי התמתן ל־2.5% בלבד. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ביולי בקצב שנתי של 4.2%. שכר הדירה בחוזים מתחדשים עלה ב־2.6% ואילו בחוזים חדשים עם חילופי שוכרים נרשמה עלייה שנתית חדה יותר של 5.4%.

הועדה הסתכלה ובחנה גם את הוצאות הממשלה - כל הפן הפיסקלי כשבו נרשמה ירידה קלה בגירעון המצטבר ל־4.9% מהתוצר ביולי ירידה של 0.2 נקודות אחוז מהחודש הקודם שזה קרה בעיקר בזכות עלייה בהכנסות ממסים. עם זאת, הממשלה כבר הגדילה את יעד הגירעון ל־5.2% מהתוצר. ובבנק הזהירו שאם המתיחות הביטחונית תימשך, יש סיכון גדול שההתאוששות בכל המגזרים תיעצר, הצמיחה תיחלש והגירעון והאינפלציה יעלו.

אבל בשורה התחתונה - הועדה החליטה שלא להפחית ריבית. החלטה שהייתה צפויה אבל ההצבעה עליה פה אחד מעוררת שאלות. אמנם זה לא מחזה נדיר לראות הסכמה גורפת בועדות מוניטריות אבל בהתחשב בזה שאנחנו בזמן קריטי למשק, כששוק הדיור משווע להקלה, זה נשמע בלתי סביר שאפילו אחד מתוך שישה בועדה לא גילה איזושהי הסתייגות - אם נסתכל על בריטניה - מדינה שמרנית מטבעה, שם דווח כי בהחלטה האחרונה היו 2 חברי ועדה שהסתייגו מהורדת ריבית ככה שהיו צריכים לעשות שם הצבעה כפולה - בנק אנגליה חותך את הריבית ל-4%: אחרי הצבעה כפולה תקדימית