הפועלים צנחה 12.3%: "החשיפה לליהמן מגלה שהבנק היה אגרסיבי משחשבנו"
מניית בנק הפועלים נסחרת בשעה זו בירידה של 8.6%, זאת בהמשך לירידה של יותר מ-7.5% אתמול. בכך משלימה המניה מהלך ירידה של יותר מ-50% מאז השיא ומתקרבת למחיר של 10 שקלים בלבד.
"דיווח החשיפה של בנק הפועלים לבנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס מלפני יומיים, חשף כי מדיניות ההשקעה של הבנק הייתה אגרסיבית יותר משחשבנו תחילה והמשקיעים מגיבים בהתאם", כך אומר היום מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של פריזמה, בשיחה עם Bizportal בתגובה לירידות החדות במחיר המניה.
סלייטר ציין, כי "טרם הדיווח על פירוט החשיפה של הפועלים לליהמן ברדרס לא היה ברור אם הפועלים גם הנפיק מוצרים או רק משקיע (קונה) במוצרים, יש הבדל גדול וזה חלק מהסיבה לירידה שאנחנו רואים עכשיו במניה. לראיה, אם מסתכלים על פרטי הדיווח של הבנק, ניתן לראות כי בסעיף מספר 2 מדווח הבנק כי הוא מחזיק בנגזרות אשראי מסוג Credit Default Swap (בקיצור: CDS) כנגד חובות בסכום של כ-40 מליון דולר.
סלייטר אמר עוד, כי "בסעיף שלוש מציין הבנק כי במקביל רכש במרץ 2008 הגנות, גם הן על דרך של CDS בסכום של כ- 25 מליון דולר כנגד חשיפתו ללהמן."
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
