בנק יהב עתר לבג"צ כנגד זליכה: פועל לטובת דיסקונט
בנק יהב הגיש היום עתירה לבג"ץ, כנגד שר האוצר, החשכ"ל, המפקח על הבנקים ובנק דיסקונט. הטענה המרכזית בעתירה היא התנהלות שערורייתית ומקוממת של החשכ"ל, שבבסיסה ניסיון כוחני ובוטה שלו לפגוע בבנק יהב, ולגרום ללקוחותיו, עובדי המדינה, להעביר את פעילותם הבנקאית לבנק דיסקונט. מהעתירה עולה, כי העילה כביכול לפעולות הכוחניות של החשכ"ל הינה המכרז שנערך על ידו והסתיים ביום 1.4.07, שהחשכ"ל מנסה להציגו כמכרז "למתן שירותים בנקאיים לעובדי המדינה". אלא שמהעתירה עולה, כי בניגוד לרושם שמנסה ליצור החשכ"ל, מדובר במכרז שהתנהל ביחס לעניין ספציפי ומצומצם עד מאוד: הזכות לשמש כלי בידי המדינה להענקת הלוואות בריבית נמוכה לעובדי המדינה, ואפשרות למשיכת יתר באותה ריבית נמוכה, ששיעורה מסובסד על ידי המדינה. עוד נכתב בעתירה, כי אי זכייתו של בנק יהב במכרז, וודאי אינה מקנה לחשכ"ל זכות להתערב בתחרות במגזר הבנקאי, לרבות התחרות על הלקוחות שהם עובדי המדינה, ובכלל זה התחרות בין בנק יהב לבין בנק דיסקונט. על החשכ"ל לשמור על ניטרליות מוחלטת, והוא אינו רשאי להעניק לבנק מסויים - זכויות עודפות כלשהן, או סיוע כלשהו, מעבר לזכויות שניתנו לו מכוח זכייתו במכרז. "אלא שמאז שנודעו תוצאות המכרז, הפר החשכ"ל את חובתו לנהוג באופן שוויוני והוגן, ועשה כל מאמץ לסייע לבנק דיסקונט להעביר אליו את פעילותם הבנקאית של עובדי המדינה. במקביל, עשה החשכ"ל כל שביכולתו כדי לדחוק את רגליו של בנק יהב ממתן שירותים בנקאיים לעובדי המדינה" כך נכתב בעתירה. כך נטעם בעתירה: 1. החשכ"ל הורה לבנק יהב להתפנות מהסניפים המופעלים על ידו מזה עשרות שנים, במשרדי ממשלה, בתי חולים ממשלתיים ומקומות עבודה נוספים בהם קיימים ריכוזים של עובדי מדינה, וזאת תוך פגיעה קשה בעובדי המדינה הרבים המנהלים את חשבונותיהם בסניפים אלה; זאת, על אף שהמכרז לא כלל את הזכות להפעיל את הסניפים בהם פועל בנק יהב, ואינו מחייב באופן כלשהו את פינויו של בנק יהב מן הסניפים המופעלים על ידו. 2. החשכ"ל אפשר לבנק דיסקונט להכניס צוותים מטעמו למקומות העבודה של עובדי המדינה, במטרה לשווק את שירותי הבנק ולשמש מקדמי מכירות מטעמו ואף להחתים עובדים שירצו בכך על טפסי פתיחת חשבונות בנק, ולספק להם שירותים בנקאיים נוספים במקומות העבודה שלהם. הכנסת הצוותים למקומות עבודה הינה לכאורה בלתי חוקית לאור היותה מנוגדת להוראות המפקח על הבנקים. 3. באופן המהווה הפליה ברורה, התיר החשכ"ל לבנק דיסקונט לבצע ניכויים מתלושי השכר של עובדי המדינה, לצורך תשלומי החזר הלוואות, ולצורך הפרשה לתוכניות חיסכון. מנגד, החליט החשכ"ל באופן שרירותי, לבטל את האפשרות של עובדי מדינה ליתן למדינה הוראות לבצע ניכויים משכרם לטובת בנק יהב. מטעמים השמורים עמו, והמעוררים יותר משמץ של תמיהה, החשכ"ל בחר להפלות דווקא את בנק יהב, וזאת לא רק לעומת בנק דיסקונט – אלא לעומת גורמים מסחריים רבים המורשים לבצע ניכויים מתלושי השכר של עובדי המדינה. במסגרת העתירה מתבקש בית המשפט לבטל הוראותיו אלה של החשכ"ל. לסיכום נכתב, כי כל הפעולות האמורות מתלכדות כדי דפוס פעולה ברור, שלא ניתן לתארו אלא כתוכנית פעולה שיטתית, יסודית ומאורגנת היטב, שמטרתה לסייע לבנק דיסקונט להעביר אליו את לקוחות בנק יהב, ובכך לגרום לחיסולו של בנק יהב, שהנו בנק יעודי למתן שירותים בנקאיים לעובדי המגזר הציבורי וגורמים הקשורים אליו.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
עבודת הצוות התמקדה ביצירת תשתית הולמת להגדלת מספר השחקנים בתחום הפיקדונות והאשראי הקמעונאי, תוך המשך השמירה על יציבות המערכת ואמון הציבור. דוח זה מהווה המשך ישיר לוועדות קודמות כמו ועדת שטרום וועדת בכר, ובעבודה זו חידדנו את ההמלצות שלהן על ידי אבחנה בין בנקים גדולים לקטנים.
יישום ההמלצות יוביל לרגולציה דיפרנציאלית ופרופורציונאלית במערכת הבנקאית, עם שלוש מדרגות פיקוחיות. דבר שייאפשר לגופים פיננסיים מקומיים ולגופים בינלאומיים להיכנס לשוק הבנקאות".
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.77% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
