הממשלה: לא נאפשר למונופול לפעול ללא גיבוי

מערך החתימה האלקטרונית הפך להיות קריטי כחלק מפעילות הממשלה בתחום ממשל זמין, אומרים אנשי משרד האוצר
יהודה קונפורטס |

ממשרד האוצר נמסרו בתגובה הדברים הבאים: "בימים אלו מתקיימים דיונים במשרד המשפטים ובמשרד האוצר, בליווי אנשי אקדמיה ומשפט, שמטרתם להבטיח את המשך פעילות מערך החתימה האלקטרונית, מול הממשלה בלבד. בין שאר האפשרויות, נשקלת האפשרות ליצור מערך גיבוי לגורמים המסחריים ולשנות את מערך החתימה אלקטרונית מול הממשלה בלבד, וזאת בכפוף להחלטת משרד המשפטים ולחקיקה בנושא.

אין, ולא היה בכוונת אנשי ממשל זמין, לטפל במערך ההנפקה של חתימה אלקטרונית מול גורמים מסחריים, כמו למשל, בנקים. אנשי ממשל זמין, ובראשם איציק כהן, פעלו רבות על מנת לפתוח את שוק ה'גורמים המאשרים' לחברות נוספות, כולל פגישות שהתקיימו בנושא עם חברת הדואר, נטויז'ן, בזק בינלאומי וחברות נוספות.

מערך ממשל זמין לא יאפשר למערך החתימה האלקטרונית, שהפך לקריטי לפעולת הממשלה, להיות מנוהל בידי גורם מאשר אחד (מונופול) ללא גיבוי, ועם תקלות חמורות בתפעול, ובכך לגרום לנזקים חמורים - הן לציבור העסקים המסתמך היום על מערך החתימה האלקטרונית, והן לממשלה.

החשב הכללי במשרד האוצר עושה במהלך השנים האחרונות מאמצים בלתי נלאים, כדי לקדם את רעיון הממשל הזמין ולשפר את השירות לאזרח. כדי לאפשר לכל אזרח לקבל שירות מביתו ולמלא טפסים מביתו, קודם נושא החתימה האלקטרונית בכל פורום ובכל דרך אפשרית.

אנשי ממשל זמין פעלו לקידום חקיקה בתחום החתימה האלקטרונית, תוך הפקדת מערך האמון האלקטרוני, בידי שני 'גורמים מאשרים' מסחריים - סקיורנט וקומסיין. במהלך השנתיים האחרונות הועברו ל'גורמים המאשרים' פרויקטים פנים-ממשלתיים במיליוני שקלים - פרויקטים שבהם המדינה מסתמכת על גורמים מסחריים בזיהוי הפונים אליה. במהלך השנה האחרונה פסקה למעשה פעולתה של חברת סקיורנט ולאחרונה אף היא הודיעה על סגירת פעילותה. משמעות סגירת הפעילות של חברת סקיורנט, היא שמערך התעודות האלקטרוניות שסקיורנט הנפיקה לאלפי עסקים במדינה - פשוט קרס".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלוםעפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלום

עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג

על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"

רן קידר |
נושאים בכתבה עפר קליין

פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי. 


חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל. 

הכנסות המדינה ממסים בספטמבר היו גבוהות מהצפוי, אם כי נמוכות ביחס לחודשים הקודמים. ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה, והגירעון יציב ברמה של 4.7% מהתוצר, עם צפי לעלייה מסוימת עד סוף השנה. 

חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל. 

בספטמבר עמדו הכנסות המדינה ממסים על כ-43 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), גבוה מהציפיות. מדובר בעלייה של כ‑10% לעומת ספטמבר אשתקד, בהובלת המיסים הישירים, בעוד המיסים העקיפים עלו בקצב מתון יותר, בין היתר בשל מיעוט ימי עסקים. למרות הנתון המעודד יש לציין כי הגידול בהכנסות נמוך ביחס לחודשים הקודמים. מנגד, ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה ועמדה על כ-55 מיליארד ₪, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך הגירעון נותר יציב ברמה של 4.7% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, למרות סיום הלחימה, הגירעון צפוי לעלות במתינות ברבעון האחרון של השנה ולהתכנס סביב היעד (שעודכן למעלה) כ-5.2%.