ממשרד האוצר נמסרו בתגובה הדברים הבאים: "בימים אלו מתקיימים דיונים במשרד המשפטים ובמשרד האוצר, בליווי אנשי אקדמיה ומשפט, שמטרתם להבטיח את המשך פעילות מערך החתימה האלקטרונית, מול הממשלה בלבד. בין שאר האפשרויות, נשקלת האפשרות ליצור מערך גיבוי לגורמים המסחריים ולשנות את מערך החתימה אלקטרונית מול הממשלה בלבד, וזאת בכפוף להחלטת משרד המשפטים ולחקיקה בנושא. אין, ולא היה בכוונת אנשי ממשל זמין, לטפל במערך ההנפקה של חתימה אלקטרונית מול גורמים מסחריים, כמו למשל, בנקים. אנשי ממשל זמין, ובראשם איציק כהן, פעלו רבות על מנת לפתוח את שוק ה'גורמים המאשרים' לחברות נוספות, כולל פגישות שהתקיימו בנושא עם חברת הדואר, נטויז'ן, בזק בינלאומי וחברות נוספות. מערך ממשל זמין לא יאפשר למערך החתימה האלקטרונית, שהפך לקריטי לפעולת הממשלה, להיות מנוהל בידי גורם מאשר אחד (מונופול) ללא גיבוי, ועם תקלות חמורות בתפעול, ובכך לגרום לנזקים חמורים - הן לציבור העסקים המסתמך היום על מערך החתימה האלקטרונית, והן לממשלה. החשב הכללי במשרד האוצר עושה במהלך השנים האחרונות מאמצים בלתי נלאים, כדי לקדם את רעיון הממשל הזמין ולשפר את השירות לאזרח. כדי לאפשר לכל אזרח לקבל שירות מביתו ולמלא טפסים מביתו, קודם נושא החתימה האלקטרונית בכל פורום ובכל דרך אפשרית. אנשי ממשל זמין פעלו לקידום חקיקה בתחום החתימה האלקטרונית, תוך הפקדת מערך האמון האלקטרוני, בידי שני 'גורמים מאשרים' מסחריים - סקיורנט וקומסיין. במהלך השנתיים האחרונות הועברו ל'גורמים המאשרים' פרויקטים פנים-ממשלתיים במיליוני שקלים - פרויקטים שבהם המדינה מסתמכת על גורמים מסחריים בזיהוי הפונים אליה. במהלך השנה האחרונה פסקה למעשה פעולתה של חברת סקיורנט ולאחרונה אף היא הודיעה על סגירת פעילותה. משמעות סגירת הפעילות של חברת סקיורנט, היא שמערך התעודות האלקטרוניות שסקיורנט הנפיקה לאלפי עסקים במדינה - פשוט קרס".