ארה"ב וברזיל ישתפו פעולה בייצור דלק אלטרנטיבי
אמריקה שיכורת אתנול. החקלאים במערב התיכון שולחים עשרות מיליארדי ליטר של תירס למזקקות המייצרות עשרות מיליארדי ליטר של דלק. יצרני המכוניות בדטרויט כבר בנו מיליוני מכוניות ומשאיות שיכולות לפעול על אתנול והתחייבו למיליונים נוספים. בוושגינגטון אישרו הפוליטיקאים סובסידיות נדיבות לכל החברות המפיקות את הכוהל. רק השבוע נפגש הנשיא בוש עם עמיתו הברזילאי, לולה דה סילבה, כדי לסכם איתו על הסכמי שיתוף טכנולוגיים בייצור אלכוהול מדגנים.
אפילו חסידי הדלק האלטרנטיבי מופתעים מקצב האירועים. "זה בא בדרמטיות, מהר יותר מכפי שאיש מאיתנו ציפה", אומר נתנאל גרין, מנתח מדיניות בכיר במועצה הלאומית להגנה על משאבים. "היית חושב שהכל בשורות טובות, אבל הרבה אנשים מודאגים. הבעיה היא שהאתנול לא מוכן לפריים-טיים".
הדרך הכלכלית היחידה כרגע לייצר אתנול היא בעזרת תירס, מה שאומר שהתעשייה המתפתחת הזו אוכלת לאמריקה את ארוחת הצהריים, ארוחת הבוקר והערב. ולמרות היתרון שקשור בעצמאות של מקורות האנרגיה, רוב המנתחים סבורים שהיתרונות הסביבתיים מוטלים בספק."
חסידי האתנול מודעים לחסרונות של ייצור המוני של דלק-תירס, אבל סבורים שבעזרתו אמריקה תיגמל מהנפט המיובא. וגם אם לא מדובר בפתרון מושלם, האתנול יעזור בכינון עתיד כלכלי וסביבתי יציב יותר.
אתנול הוא אלכוהול המופק מזרעים. הפעם האחרונה שהוא ייוצר בכמות גדולה הייתה בתקופת "היובש" בארה"ב שבה אסור היה למכור אלכוהול. כל מכונית יכולה לנסוע על תרכובות של דלק שבה כמות קטנה של אתנול, אך צריך מנוע מיוחד אם רוצים להעלות את אחוז האתנול למעל 10 אחוזים. שלושת יצרני המכוניות הגדולות מייצרות מכוניות שיכולות לנסוע או על דלק רגיל או על E85, תערובת של 85 אחוזי אתנול ו-15 אחוז בנזין, בהבטחה מסובסדת להגיע ל50 % מהמכוניות המיוצרות ב-2012.
קצב ייצור האתנול צומח מהר ככל שמסוגלים האיכרים לגדל תירס. כמות האתנול המיוצרת הכפילה עצמה תוך שלוש שנים, והגיעה ל-5 מיליארד גלון ב-2006. עם 113 מפעלים ועוד 78 בבניה, הכמות צפויה להכפיל את עצמה שוב תוך שנתיים.
האם לסביבה עדיף אתנול? למרות הנזק הסביבתי והכלכלי, הבנזין הוא דלק יעיל ביותר. האנרגיה הנדרשת להפקת נפט, לזיקוקו ולהעברתו מהבאר על המיכל באוטו היא בערך 6 אחוזים מהאנרגיה שבבנזין. לעומת זאת, האתנול, שהוא מתירס, תובע הרבה יותר: חריש, זריעה, דישון וקציר מחייבים שימוש במכונות הצורכות דלק. החקלאות המודרנית נשענת גם כמויות גדולות שלקוטלי חרקים ודשן כימי שמופקים גם הם בדרכים ששורפים דלק. אם מוסיפים את הוצאות ההובלה – יוצא שבהערכות האופטימיות ביותר זוללת האתנול שלושה רבעים מהאנרגיה שהוא מביא.
כך שהיתרונות הסביבתיים של התנול על בסיס תירס הם מוגבלים לאגזוז. כמויות קטנות של אתנול מקטינים את כמות הפחמן החד-חמצני הגורם לערפיח בערים; כך הוא הפך לפופולרי בערים כמו לוס-אנג'לס. מעבר לכך, התחשב בכמות גזי החממה הנפלטים במהלך ייצור האתנול, העדיפות הסביתית שלו ביחס לבנזין אינה גדולה. גידול התירס ההמוני, על השימוש בדשנים וברעלים, מביא להרס המים והאדמה.
המקסיקנים כועסים יתרונות האתנול הם כרגע כלכליים: מחירי הדלק הגבוהים והסובסידיות הנדיבות ממשלת ארה"ב. אך ייתור האתנול ישאר רווחי רק כל עוד הדלק יקר והתירס זול. אך עם האתנול עולה מחיר התירס, ובמקסיקו נאלצה הממשלה להטיל פיקוח על מחירי הטורטיה כדי לפייס את הזעם הציבורי. גם בעולם המערבי תורגש העלייה במחירי התירס, מכיוון שמדובר במרכיב תזונה שנמצא במאות מוצרים, מקורנפלקס ועד בירה. סירופ המופק מתירס משמש כממתיק במרבית המשקאות הקלים. ויש כאלה שאפילו אוכלים אותו ישר מהקלח. חצי מהתירס בארה"ב הולך לחיות. ומי אוכל את החיות? מחלקת החקלאות בממשל הודיע ביום שישי שמחיר בשר הבקר, החזיר והעוף יעלו בקרוב הודות לדרישת מייצרי האתנול לתירס.
מכיוון שתעשיית האתנול משתמשת בתירס למספוא, החלקאים מעדיפים לגדל אותו. כך יורד ההיצע של התירס לבני-אדם ועולה גם מחירו. כלכלנים רבים סבורים שיחד עם התירס יעלו גם מחירי החיטה, הסויה ושאר התבואה.
חשוב לדעת: ארה"ב צורכת כל-כך הרבה דלק, עד שאין בעולם כולו מספיק תירס לייצור את כמות האתנול המקבילה.
