מיסוי פיצוי במקרקעין בתמורה להסרת תביעה

שאלה: ------ נישום רכש משרדים מקבלן. הקבלן לא עמד בהסכם הרכישה, בפגרו במסירת המקרקעין (המשרדים), כלומר, הוא לא מסר את הנכסים במועד. הנישום הרוכש הגיש תביעה, ואילו הקבלן הציע לרוכש שבתמורה להסרת התביעה, הוא ייתן לו שטחים ומחסנים נוספים, כפיצוי על אי עמידתו בהסכם וכאמור, גם לצורך הסרת התביעה. מהו דין הפיצוי לעניין מע"מ ולעניין מס הכנסה ?

תשובה: -------- באשר למס הכנסה מוכר הכלל, אשר על פיו אופי הפיצוי מקביל לאופי הפרצה [פסק הדין בעניין הוצאת ספרים ש.ל. גורדון(1)]. מחד, אצל הנישום יש לבחון מדוע התקבל הפיצוי ועל מה הוא בא לכסות (דבר הניתן מן הסתם להילמד בקלות מלשון כתב התביעה). אם הנישום קיבל פיצוי זה בגין נזק פירותי, שנוצר לו, הרי יהיה מדובר בהכנסה פירותית. אותו העיקרון יחול, אם יהיה מדובר בפיצוי, בגין נזק הוני. באשר לקבלן, נראה על פי אופי העסקה והנסיבות, שתוארו לעיל, שמדובר בהוצאה שבאה לשמור הון קיים ולשרתו. אין מדובר בהוצאה, הקשורה בעסקה הונית אצלו, ולכן הוצאות אלה יותרו לו בניכוי לעניין מס הכנסה [פסק הדין בעניין שתדלן(2)]. באשר לשאלת המע"מ נראה, כי הדבר מעט סבוך יותר. עקרונית, את מה שמתואר, בשאלה לעיל, ניתן לתאר בשני אופנים: א. מדובר למעשה בהנחה, כך שלאחר קבלת הנכסים הנוספים, יש לתקן את החשבונית הראשונה שהוצאה. עם זאת, אפשרות זו היא בעייתית מעט לאור העובדה, שההנחות צריך שיהיו הנחות, המקובלות בשוק לסיטואציה דומה [פסק הדין בעניין קו אופ זבולון(3)]. האם זהו המקרה המתואר לעיל? אין לנו יכולת לקבוע זאת מן העובדות. ב. אפשרות זאת היא לתאר את הוויתור על התביעה המשפטית אל מול קבלת הנכסים הנוספים כעסקה נוספת. האם יש כאן עסקאות חליפין שלובות? לדעתנו, לא. ויתור על זכות תביעה אינו עולה לכדי "הקניית זכות בו", ולכן לא ייכנס בגדרה של הגדרת מכר בסעיף 1 לחוק מע"מ, התשל"ו-1975. עם זאת, עדיין ניתן לראות תמורה בוויתור זה. אם כך, הרי הקבלן מוכר נכסים נוספים לנישום בתמורה לאותו ויתור על תביעה. אין ספק, כי מכירה זו נעשית במהלך עסקיו. אם כך מי הוא זה שמתחייב במע"מ, במקרה זה? התשובה על כך מותנית בהסכמה, שאליה הגיעו הצדדים כאשר הכלל הוא, שמקום שבו התבצעה עסקה והצדדים לא קבעו בנפרד ובמפורש, שהמחיר לא כולל מע"מ, הרי יש לראות את המחיר שנקבע ביניהם ככולל מע"מ [פסק הדין בעניין נתן נ' זגורי(4). בכל אופן, מומלץ לעגן עניין זה בהסכם בין הצדדים, בנוסח מעין זה: "מע"מ, אם יחול על ה..., יחול על צד א'"].

המשיב - מרצה בלשכת רואי החשבון; חבר ועדת המע"מ והמכס, וועדת ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין.