יו"ר ועדת זיילר: יש להפסיק כהונתו של קראדי
רעידת אדמה בצמרת המשטרה: בדוח שהגישה ועדת זיילר בנוגע להתנהלות המשטרה בפרשת האחים פריניאן היא מותחת ביקורת קשה על תפקודו של מפכ"ל המשטרה משה קראדי בעת כהונתו כמפקד מחוז דרום, בעיקר בכל הנוגע למינויו של נצ"מ יורם לוי למפקד הימ"ר.
"קראדי התעלם מהסיכון שיש בהחדרת גורם החשוד בקשרים פסולים עם עבריינים בכירים לצומת מרכזי של פעילות משטרתית", נכתב בדוח. חברי הוועדה היו חלוקים בנוגע להמלצות בדבר הצעדים שיש לנקוט נגד המפכ"ל, כאשר השופט זיילר סבר שיש להדיח את קראדי מתפקידו ואילו שני החברים הנוספים, נורית שניט, ועוזי ברגר אמרו כי ניתן להסתפק באי הארכת כהונתו לאחר שזו תסתיים בקיץ. גם נגד מפקד נחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו הוסקו מסקנות אישיות והוועדה ממליצה כי הוא לא יהיה מועמד לתפקיד המפכ"ל.
הוועדה קובעת כי אחריותו של קראדי למחדל מינויו של לוי מתבטאת בפעילות יזומה מצדו למען השגת המינוי, "שהוא אחד מהרגישים שיש במשטרה, וזאת למרות שמעל ראשו של לוי מרחפים חשדות שלא הופרחו". בדוח הודגש כי קודמו של קראדי בתפקיד מפקד המחוז הדרומי, ניצב יצחק אהרונוביץ', ידע רק על חלק מהמידע והחשדות נגד לוי, אולם זה הספיק לו כדי להעדיף למנות למפקד הימ"ר קצין אחר.
הוועדה הזכירה את הבדיקות שערך קראדי ללוי וציינה כי החלטה זו הייתה נכונה, אך הדגישה שהבדיקות, "לא רק שלא הפריחו את החשדות אלא שאחת מהן- בדיקת הפוליגרף, הגבירה ואף חיזקה אותם, משום שלוי ניסה להכשילה". למרות זאת, המשיך קראדי, על פי הדוח, לקדם את המינוי וסיפר לקציני משטרה בכירים שלוי עבר את הבדיקה בהצלחה, דבר שאיננו נכון.
פרנקו לא יוכל להיות מפכ"ל
הביקורת על המפכ"ל התייחסה גם להפעלתו של השוטר צחי בן אור. בדוח נכתב כי "בהפעלתו ממשרדי ימ"ר דרום ומהמחוז הדרומי ובהעברתו למטה הארצי התעלם קראדי מהחובה הבסיסית לנצל חומר חקירה לשם חשיפת פשעים ובמיוחד לשם חשיפת מעשי רצח". הוועדה קובעת כי לא היה הסדר סביר כלשהו להשתתפותו של קראדי בפעילות שהביאה לסילוק תיק ההפעלה של בן אור מהימ"ר.
עם זאת, חברי הוועדה נחלקו במסקנותיהם בנוגע לאופן בו יש לפעול בעניינו של קראדי. יו"ר הוועדה, השופט ורדי זיילר, סבר שיש להדיחו מתפקידו, ומנגד סברו שני חברי הוועדה הנוספים, פרקליטת מחוז המרכז לשעבר, נורית שניט, וניצב בדימוס עוזי ברגר, כי נוכח עברו "ללא הדופי"
של קראדי ולנוכח הזמן הרב שחלף מאז נעשו המעשים ניתן להסתפק באי הארכת כהונתו לאחר שזו תסתיים בקיץ.
לגבי מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו, קבעה הוועדה כי הוא לא היה המוביל והדוחף למינויו של נצ"מ לוי. עם זאת, המליצה הוועדה שפרנקו לא יהיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.51% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
