רכבת ישראל מפרסמת הבהרות למתמודדות במכרז המדיה

מתכוונת להשקיע 10 מיליון שקל בתקציב המדיה; במידה ותהיה חריגה מהתקציב, החברה שתזכה במכרז תחויב במתן הנחה; משרד הפרסום הזוכה לא יטפל בתקציב הקריאטיב
אפרת אדיר |

בעקבות מפגש מציעים שהתקיים עם חברות המדיה המתמודדות במכרז, ולאחר קבלת התייחסותן, הודיעה השבוע רכבת ישראל למתמודדות במכרז לרכישת מדיה על עריכת מספר שינויים, ובהתאמה על דחיית המועד האחרון להגשת הצעות ל-13 בנובמבר, זאת על מנת לאפשר למתמודדות להיערך להגשת ההצעות. המכרז נסוב סביב ההחלטה המרכזית של רכבת ישראל לבצע את רכישת המדיה באמצעות חברת מדיה אחת בלבד, זו שתזכה במכרז. מבחינת היקף רכישת המדיה, הרכבת מעריכה שתרכוש מדיה בהיקף שנתי של כ-10 מיליון שקל. כנגזר מכך, ועל-מנת לזכות במחירי מדיה נמוכים בהשוואה למחירים שהרכבת משלמת כיום, נכלל במכרז "מנגנון הגנה" שנועד לפצות את הזוכה במכרז במידה וסך רכישת המדיה השנתי, עבור הרכבת, יהיה נמוך מסכום זה. מאידך, במידה ותקציב הפרסום השנתי יעלה על סך של 10 מיליון שקל הרי שהחברה הזוכה תחויב במתן הנחה עבור התשלום המגיע לה לטובת רכישת מדיה. לדברי דוברת רכבת ישראל, היקף הרכישות האמור, הינו תוצאה של הגידול המסיבי במספר נוסעי הרכבת ובמספר התחנות, פיתוח רשת המסילות וכן תגבור הפרסום בנושאי בטיחות. לפיכך, צפוי שתקציב הפרסום של הרכבת יעלה על תקציב השנה שעברה. כמו כן, קיימת הגבלת השתתפות במכרז הפרסום. כאחד מתנאי הגשת המועמדות למכרז, הובהר, כי משרד פרסום לא יוכל לספק לרכבת ישראל גם שירותי רכישת מדיה וגם שירותי פרסום. אולם, השתתפות כשלעצמה במכרז המדיה אינה מונעת השתתפות וזכייה במכרז הפרסום העתיד להתפרסם בתקופה הקרובה. מאידך, הובהר כי על אף ההערות שהתקבלו לנושא, רכבת ישראל תשמור על הפרדה מוחלטת בין מכרז רכישת המדיה לבין המכרז לבחירת משרד פרסום חדש. ההפרדה נעשית במטרה למקסם ולייעל את תקציב הפרסום, באמצעות קבלת מחירים אטרקטיביים יותר עבור שירותי רכישת המדיה, כמו-גם, לנתב את משרד הפרסום שייבחר לעבודת קריאטיב בלבד. עד כה, לא ידוע אלו מחברות המדיה ניגשו למכרז, אולם החברות מדיה קום, יוניברסל מקאן, TMF ופרו-מדיה הודיעו, כי לא יקחו חלק במכרז. נראה, כי התנאים המחמירים של המכרז אינם קורצים לחברות המדיה המובילות בענף להשתתף במכרז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

"בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.