רוני קוברובסקי: מהפכת התזונה השפיעה על חברות המזון
"במהלך השנה האחרונה ביצעו כ-88% מחברות המזון שיפורים תזונתיים ובריאותיים במוצריהן, כמו הפחתה בכמות הכולסטרול והשומן, הפחתה ברמת הסוכר והנתרן, הפחתה בכמות השומנים הרוויים וצבעי המאכל", כך אמר היום (ד'), רוני קוברובסקי, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים ונשיא החברה המרכזית ליצור משקאות קלים (קוקה-קולה), במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות המזון. קוברובסקי מעריך, כי בפיתוח מוצרים אלו הושקעו השנה כ-300 מיליון שקל, כאשר 84% מחברות המזון אשר ביצעו השנה השקעות בשיפורים תזונתיים או בריאותיים, השקיעו עד חצי מיליון דולר (כל אחת) בשיפורים אלו, ו-16% מהחברות השקיעו יותר מחצי מיליון דולר (כל אחת). נתון מעניין נוסף שהעלה קוברובסקי מראה, כי סה"כ השיקו השנה מפעלי המזון כ-2,700 מוצרים חדשים בעלי שיפורים או בריאותיים, נתון המהווה גידול של כ-20% לעומת 2005. קוברובסקי הוסיף, כי מגמה זו תימשך גם בשנה הבאה וכי מסקר שערך איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים עולה כי 96% מפעלי מזון יבצעו ב-2007 שיפורים תזונתיים או בריאותיים. תעשיית המזון בכללותה השיקה בשנת 2006 כ-3,500 מוצרים חדשים - גידול של 16% לעומת אשתקד. בפיתוח מוצרים אלו הושקעו השנה כ-380 מיליון שקל - גידול של 8% בהשוואה לשנת 2005. בנוסף מתברר מהסקר, כי 41% מחברות המזון מעורבות בפרוייקטים חינוכיים בנושא תזונה ואורח חיים מאוזן. קוברובסקי טען, כי "פתרונות להשמנת היתר נמצאים בקיום דיאלוג ושיתוף פעולה אמיתי בין המערכת הפוליטית לכלל בעלי העניין, כולל כמובן תעשיית המזון. חינוך לתזונה נבונה ואורח חיים מאוזן לא ניתן לכפות באמצעות חקיקה פופוליסטית ופשטנית". כמו כן, במסגרת פעילות תעשייני המזון לתזונה נבונה ואורח חיים מאוזן, השקיעו מפעלי המזון בשנת 2006 כ-250 מיליון שקל במחקר ופיתוח. זאת לעומת 230 מיליון שקל אשתקד. עוד נאמר, כי איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים מתכוון לפעול לכך שמפעלי המזון יגדילו את השקעותיהם במחקר ופיתוח. להערכתו, תוך 5 שנים ניתן יהיה להכפיל את ההשקעות במו"פ בתעשיית המזון ולהגיע לכ-500 מיליון שקל. לצורך כך, קרא קוברובסקי לתעשייני המזון לנצל את תקציבי הסיוע של המדען הראשי לתעשייה המסורתית, העומדים כיום על כ-100 מיליון שקל. הגרעון המסחרי של תעשיית המזון צפוי להסתכם בכ-496.5 מליון דולר "חוק עידוד השקעות הון של התמ"ת שנכנס לפני שנה לתוקף הוא אסון לתעשיית המזון ומסלול התעסוקה בשיטת המכרזים אינו רלבנטי לתעשיית המזון. השינוי הוציא, למעשה, את כל תעשיית המזון "מהמשחק"", טוען קוברובסקי "מאז שהשתנה החוק לפני שנה ועד היום לא הוקם אף מפעל מזון בפריפריה. יתר על כן, מפעלי מזון שהתכוונו לעבור לפריפריה לא עברו בשל החוק. חוק זה אף מנע התרחבותם של כ-20 מפעלי מזון בפריפריה שיכלו לקלוט אלפי עובדים". יצויין, כי כ-70% מעובדי תעשיית המזון מועסקים באזורי הפריפריה ולאורך קווי העימות. קוברובסקי מעריך, כי השנה יגיעו מכירות המזון לרשות הפלשתינאית לכ-390 מליון שקל - ירידה של 3%, לעומת 2005, אם כי עדיין רחוק מהיקף המכירות של כ-600 מיליון שקל לשנה, כפי שהיה ערב האינתיפאדה. קוברובסקי קרא לממשלה לפעול להדדיות מלאה בתנועת סחורות המזון בין ישראל לרשות הפלשתינאית, תוך אכיפת חוקי סימון, ערכים תזונתיים, מע"מ, מס, תקנים, פיקדון וכו'. בהתייחסו לשנת 2006, אמר קוברובסקי, כי מכירות המזון יגדלו השנה ריאלית ב-2.9% (לעומת אשתקד) ויסתכמו בכ-45.5 מיליארד שקל. בתוך כך, מכירות המזון לשוק המקומי יגדלו ב-2006 ריאלית ב-2.1% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-43.8 מיליארד שקל; יצוא המזון צפוי לגדול השנה בכ-4.1% דולרית ולהסתכם בכ-686 מיליון דולר. במקביל, יבוא המזון צפוי לגדול השנה בכ-13.4% דולרית, לעומת 2005 ויסתכם בכ-1.18 מיליארד דולר. במילים אחרות, הגרעון המסחרי של תעשיית המזון (יבוא המזון פחות יצוא המזון) צפוי להסתכם בכ-496.5 מליון דולר. בכך יתרחב הגרעון בכ-29% לעומת השנה הקודמת. הצמיחה של תעשיית המזון באה לידי ביטוי גם בקליטת מועסקים חדשים. בשנת 2006 תקלוט תעשיית המזון כ-400 עובדים חדשים, כיום מועסקים בתעשיית המזון כ-59,100 עובדים. בבחינת ההשקעות בתעשיית המזון במכונות וציוד מיבוא הן יגיעו השנה לכ-860 מיליון שקל, בדומה לאשתקד. בסכום הדברים, התייחס קוברובסקי לשנת 2007 והעריך, כי מכירות המזון יגדלו בכ-5% ריאלית ובתוך כך, צפוי גידול של 10% דולרית ביצוא המזון ולהסתכם בכ-755 מיליון דולר.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
