מלם תבצע פרויקט מיחשוב ענק בחברת התחבורה דן

הפרויקט יכלול אפיון, התקנה ותחזוקה של מחשבי כרטוס ורכב. הקפו הכספי של הפרוייקט יעמוד על כ-60 מיליון שקלים
אור יעקב |

קבוצת מלם תבצע פרויקט מיחשוב ענק בחברת התחבורה דן, שיכלול אפיון, התקנה ותחזוקה של מערכות כרטוס ממוחשבות ומערכות מחשב רכב. הפרויקט יכלול, בין היתר, גם מערכת מלאה לשימוש בכרטיס חכם בתקן קליפסו, שתאפשר לנוסעים באמצעי התחבורה הציבורית - אוטובוסים ורכבות - לשלם באמצעות כרטיס אלקטרוני אחד על כל הנסיעות. היקפו הכספי של הפרויקט, שיכלול את כל צי האוטובוסים של דן הכולל יותר מ-1,000 אוטובוסים, הוא 60 מיליון שקלים. הביצוע החל בימים האחרונים ועבודות הפיתוח וההתקנה מתוכננות להסתיים עד סוף 2007. כמו כן כוללת העסקה 13 שנות תחזוקה.

"מדובר למעשה, בשלב ראשון, במעין קופה רושמת היי-טקית", מסביר מיכה פסט, מנמ"ר דן. "בכל אוטובוס יותקן מחשב שישדר מידע למערכות ה-Back Office שלנו באמצעות רשת סלולרית. בנוסף למידע הכספי, ישדר המחשב נתונים כמו מיקום האוטובוס בזמן אמת, מהירות הנסיעה, לחץ שמן במנוע, חום המנוע, התראות על בעיות מכניות וטכניות ועוד. במקביל, בתוך האוטובוס, ישדר המחשב לנוסעים את המרחק מהתחנה הבאה ואף יכריז את שמה לפני ההגעה אליה. מחוץ לאוטובוס, יכריז המחשב לציבור הנוסעים באיזה קו מדובר ולאיזה כיוון הוא נוסע".

"המערכת עובדת בצורה די מתוחכמת", אומר פסט. "הטרנסאקציות הכספיות עוברות באמצעות הרשת הסלולרית ל-Back Office והסכום נרשם במקביל גם בכרטיס החכם של הנהג, אותו מחזיק כל נהג. בסיום הנסיעה ניגש הנהג למשרד, שם 'מנקים' לו את הכרטיס והמחשב משווה בין הסכומים, לוודא שאין סתירות".

לדברי פסט, תטמיע דן בשלב ראשון רק את מחשב הרכב ומכונת הכרטוס ובהמשך, בהתאם להחלטות משרד התחבורה וחוזים עתידיים שייחתמו עם שאר מפעילי התחבורה הציבורית, יותקנו גם קוראי הכרטיס החכם. "את הטכנולוגיה קנינו", הוא מסביר. "ברגע שמדינת ישראל תגבש החלטה סופית לגבי הכרטיסים החכמים, נחבר את הממשקים הפיסיים בתהליך שיארך ימים בודדים בלבד".

פיילוט היתכנות ראשון של פרויקט הענק צפוי כבר בעוד חודשיים – בסוף דצמבר. במקביל, אומר פסט, תבחן דן את האפשרות לערוך ניסוי גם בנושא הכרטיס החכם באמצעות ציבור נוסעים מוגדר, דוגמת תלמידי בית ספר. הכרטיס בו תשתמש דן הוא כרטיס חכם ללא מגע (Contact Less Smart Card), שגודלו זהה פחות או יותר לזה של כרטיס אשראי סטנדרטי. על הכרטיס החכם מודבק כרטיס SIM הדומה לזה המצוי בטלפונים סלולריים, עליו ניתן לשמור מידע בטכנולוגיית קידוד מיוחדת שפיתחה מלם. עם הכנסת הכרטיס החכם לשימוש בישראל, יוכל הנוסע להניח את הכרטיס האישי שלו אל מול קורא הכרטיסים המיוחד שיותקן בכל אוטובוס ויחובר למחשב הכרטוס, וכך למעשה ייגבה ממנו מחיר הנסיעה המדויק.

נושא מיחשוב התחבורה הציבורית אינו זר למלם. כזכור, לפני כשנתיים זכתה החברה במכרז שערכה מפעילת התחבורה הציבורית קווים, לכרטוס חכם משולב בהיקף של חמישה מיליון שקלים. הציוד בו השתמשה מלם אז היה של חברת אסקום הצרפתית. לפני כשנה, באוקטובר 2005, החלו להניע את הפרויקט הנוכחי בדן, שפרסמה אז את דרישותיה. 20 חברות רכשו את פרטי הפרויקט ובסופו של דבר הוגשו הצעות משלוש חברות: שימקוטק, יבמ ומלם. הצעתה של יבמ נפסלה בסופו של דבר, משום שהוגשה באיחור.

לדברי יוסי אזולאי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת התשתיות במלם, החברה הקצתה לצורך הפרויקט עובדים בכל מקצועות המיחשוב, לרבות מתכנתי מערכות, טכנאי חומרה, מהנדסי תקשורת ועוד. "אנו מבצעים את כל הפרויקט הזה מאפס, בהתבסס על טכנולוגיה של חברת ERG האוסטרלית, שמספקת את החומרה והתוכנה למערכת הכרטוס, וטכנולוגיה של חברת ISR האמריקאית, שמספקת את החומרה והתוכנה למחשב הרכב. רוב העבודה המקומית שלנו מתבטאת בהגירה של המערכות הללו: התאמה לתקן קליפסו והתאמת תוכנת ה-Back Office לדרישות הספציפיות של חברת דן".

אזולאי מסביר, כי מבחינה פיסית יותקנו בכל אוטובוס מחשבי הרכב והכרטוס, שימוקמו בחזית - מול הנהג, שיוכל לצפות בהוראות שמגיעות ממחשב הרכב, לרבות תחנות ותעריפים, על פי הקו שבו הוא עובד וכיוון הנסיעה של האוטובוס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.