בן אליעזר מפתיע: מתכנן כי המדינה היא שתרכוש את הגז

בוחן הקמת חברת גז ממשלתית, אשר תעסוק ברכישת גז מספקי גז בינלאומיים ותשווקו למשק הישראלי לשם הוזלת מחירים בשוק המקומי
שי פאוזנר |

משרד התשתיות הלאומיות יחל לבחון בקרוב את כדאיות הקמת חברת גז ממשלתית, אשר תעסוק ברכישת גז מספקי גז בינלאומיים ותשווקו למשק הישראלי. כך עולה מדברים של שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר היום בכנס שקיים משרדו בהשתתפות ראשי רשויות מרחבי הארץ.

בן אליעזר מסר: "הורתי לאנשי המקצוע במשרדי לבחון מהלך של הקמת חברה ממשלתית אשר תעסוק ברכישת גז טבעי, וזאת בשל כוונתי לפתוח את משק החשמל לתחרות. אני מתכוון להמשיך ולעשות כל מאמץ על מנת לגוון את מספר הספקים של גז טבעי למדינת ישראל".

המטרה המרכזית בהקמת חברה שכזו, היא כאמור, להוזיל את עלויות הרכישה של גז טבעי ושיווקו לספקים פרטיים. במרד התשתיות אמרו היום, כי ראשיו סבורים שמהלך כזה, באם יעשה, יכול לעודד כניסת צרכנים פרטיים למשק החשמל בישראל ולפתוח את משק החשמל לתחרות.

מסדרון תשתיות למצרים

כמעט באותו העניין - מסדרון התשתיות הצפוי לקום בין ישראל וטורקיה, עשוי לשרת בעתיד גם את מצרים. את הדברים מסרו ממשרד התשתיות היום, לצד הודעת השר. אפשרות זו נבחנה בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בין שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, לשר הנפט המצרי סמאח אל פהמי. בפגישה הועלה האפשרות כי בעתיד, באם יגיע גז מחברת גזפרום הרוסית באמצעות הצינור המיועד לקום בין ישראל לתורכיה במסגרת מסדרון התשתיות בין שתי המדינות, ימשיך הגז לזרום גם למצרים.

חלקו של הגז שיגיע מרוסיה ישמש את מדינת ישראל לצרכיה, והיתרה תוזרם דרומה בצינור לאל עריש ומשם יונזל במתקן ה- LNG המצרי, וישווק לעולם כולו.

בדרך זו, עשויה לגדול מהותית כדאיות הקמת הצינור מטורקיה לישראל, שכן כמויות הגז שיוזרמו בו תהיינה גדולות יותר.

כידוע ברשותה של מצרים מצויים מספר מתקני LNG. שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, הנחה את הגורמים המקצועיים במשרדו לבדוק את ההיתכנות הטכנית והכלכלית של מהלך ההזרמה בצינור לאל עריש.

נזכיר, כי ביוני האחרון חתמה ישראל על הסכם גדול בתחום הגז עם משרד הנפט המצרי. מדובר בהסכם בין שתי הממשלות, מצרים וישראל, אשר מעניק 'מטרייה מדינית' להסכם המסחרי לרכישת גז טבעי מצרי שתבצע חברת החשמל באמצעות חברת EMG, שבעליה הן חברת הגז הלאומית למצרים, איש העסקים המצרי חוסיין סאלם וחברת 'מרחב' שבבעלות איש העסקים יוסי מימן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%