זהירות: קומבינציה
בארץ שיושביה מחבבים נופשוני "הכל כלול" וסוגדים לשיטת "אכול כפי כולתך", היה זה רק עניין של זמן עד שהקומבינציות - או שמא הקומבינות - יגיעו אל הנדל"ן. במצבו הנוכחי של הנדל"ן הפכה באחרונה שיטת הקומבינציה לאמצעי הכמעט יחיד שמקדם סגירת עיסקאות בין יזמים בתחום לבין בעלי קרקעות פרטיים.
מהי עיסקת קומבינציה?
זוהי עיסקה שבעלי קרקע מסוימת עושים עם יזם נדל"ן, ובמסגרתה הם מקבלים דירות בפרוייקט שאותו מקים הקבלן במקום לקבל ממנו תשלום ישיר.
העובדה שבעלים פרטיים חולשים על קרקעות מבוקשות ברחבי הארץ, בעיקר באזור המרכז, בצירוף העדר שיווק מסיבי של קרקעות על ידי המינהל באזורי הביקוש, הפכה את עיסקאות הקומבינציה לפופולריות למדי. גם המצב הכלכלי תרם לכך שעוד ועוד בעלי קרקעות פרטיים החלו לממש את הנכס שברשותם, וקבלנים החלו להציע להם לקבל דירות כחלופה לתשלום במזומן.
על פי נתונים של התאחדות הקבלנים, בשנים האחרונות זינק מספר עיסקאות הקומבינציה בכ-25%, זאת גם תודות להטבות מס שמהן נהנו הקבלנים ובעלי הקרקע. כך למשל, בעלי קרקעות נהנו מחיסכון משמעותי כתוצאה מתקנות שאיפשרו את דחיית התשלום מיום המכירה ליום סיום הבנייה.
אולם לצד הפופולריות הגוברת של השיטה, מסתבר כי רוכשי הדירות אינם מודעים כלל לחסרונות ולבעיות הטמונים ברכישת דירות בעיסקאות כאלה. רוב רובן של בעיות אלה נובעות מהקשר שבין הקבלן לבעל הקרקע - שהוא למעשה הדייר המרכזי בבניין.
מגלים מאוחר מדי
מנתונים של חברת בדק-בית מקבוצת קו מנחה, שנחשבת לאחת החברות הגדולות בארץ בתחום בדיקות ומתן מידע לרוכשי הדירות, עולה כי כ-35% מהדירות החדשות שנרכשות הן בפרוייקטים שבנייתן החלה באמצעות עיסקאות קומבינציה.
בחברה מציינים כי במקרים רבים רוכשי הדירות מגלים שמדובר בעיסקאות קומבינציה רק לאחר מעשה. לדברי מנכ"ל בדק-בית, צחי ברדוגו, "במספר מקרים מצאנו רוכשים שלא לקחו כלל בחשבון את העובדה שהדירה נרכשה בעיסקת קומבינציה. הבעיה המרכזית כמובן שאדם אחד, להלן בעל הקרקע, מחזיק בבעלות על חלק ניכרמהדירות בפרוייקט, והדבר פוגע קשות בתפקוד ועד הבית, המנוטרל למעשה. לא פעם הדבר מביא לקיפוח שאר הדיירים בבניין במגעים מול הקבלן שבנה את הפרוייקט".
ברדוגו מציין לדוגמה כי "אם נפל חיפוי קיר חיצוני בבניין, יש צורך ברוב באסיפת הדיירים כדי לדרוש תיקון. כשבעל הקרקע מחזיק את רוב הדירות בבניין ונמצא בקשר טוב עם הקבלן, הוא עלול לדרוש לבצע תיקון זול יותר וכיוצא בזה".
6 עצות לרוכש שירה בעיסקת קומבינציה
בבדק-בית מונים כמה נושאים שאליהם חייב רוכש דירה בפרוייקט קומבינציה לשים לב:
1. שיעור גבוה של דירות שכורות: בגלל שיקולי מס שונים, בעל הקרקע מעדיף בדרך כלל להשכיר את הדירות שברשותו (שאותן קיבל מהקבלן). כתוצאה מכך אחוז גבוה מהדיירים בבניין הם שוכרי דירות על כל המשתמע מכך: שיעור תחלופת הדיירים הינו גבוה, השוכרים מגלים פחות מעורבות בניהול הבניין, הבלאי של הבניין גבוה ועלויות התחזוקה והניקיון גדלות בהתאמה.
"מערכת היחסים בין השכנים היא אחד האלמנטים החשובים ביותר בבחירת דירה", מציין ברדוגו. "זוג צעיר, למשל, צריך לדעת כשהוא מתכנן לרכוש דירה חדשה, אם רוב הדיירים בבניין יגורו בשכירות או לא. אין ספק שיש לכך השלכה על מחיר הדירה וסביבת המגורים", אומר ברדוגו.
2. ודאו שלא עובדים עליכם בהצגת הפרוייקט: בשלבים הראשונים של תהליך המכירה, כאשר הלקוח נפגש עם נציג המכירות של הקבלן או מנהל השיווק של הפרוייקט, הוא מדווח כי מספר רב של דירות בפרוייקט כבר נמכרו בשלבים הראשוניים. מצג זה משדר לכאורה כי הצלחת הפרוייקט אינה מוטלת בספק, וכי תור ארוך של לקוחות ממתין כדי לסגור עיסקה. אלא שלפעמים נציג המכירות "שוכח" לציין, כי מרבית הדירות הוענקו לאדם אחד - בעל הקרקע. לפיכך, מומלץ לוודא כמה דירות באמת נמכרו מעבר לדירות שהוקצו מראש לבעל הקרקע.
3. ליקויים ותביעות מהקבלן: על פי חוק המכר בישראל, בשנים הראשונות לאחר איכלוס הדירה זכאים הדיירים לדרוש מהקבלן לתקן ליקויים - הן בדירות הפרטיות והן בשטחים המשותפים. לעיתים אף מדובר בפיצוי כספי נכבד בשל ליקויי בנייה הגורמים לירידת ערך הדירה. עם זאת, בבדק-בית מציינים, כי שליטת אדם אחד (בעל הקרקע) במספר דירות בבניין מפחיתה משמעותית את כוח הדרישה של הדיירים בדבר תיקון וקבלת פיצוי בגין אותם ליקויים.
"לא אחת נמצא כי בעל הקרקע מקורב לקבלן והוא אינו חפץ לגרום לו נזקים והוצאות, ולכן יש לגלות משנה זהירות. למי שרכש דירה בעיסקת קומבינציה מומלץ לנצל את זכויותיו על פי חוק המכר, וכבר בשנה הראשונה - כאשר האחריות של הקבלן חלה על 100% מהתיקונים - לדרוש את תיקון כל הליקויים", אומר ברדוגו.
4. בדקו את האותיות הקטנות בחוזה: לפני שקונים דירה מקבלן מומלץ לבדוק היטב את כל פרטי החוזה, שאמור לכלול גילוי נאות של הקבלן לגבי פרטי עיסקת הקומבינציה. בבדק-בית מציינים כי קיימת תופעה חדשה, שבמסגרתה רבים ממוכרי דירות יד שניה אינם מציינים כי דירתם נרכשה במקור במסגרת עיסקת קומבינציה, ולכן יש לדבר במקביל עם ועד הבית ועם שאר הדיירים.
לדברי ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך רימקס ישראל, "חשוב מאוד לקחת עו,ד שמבין ומתמצא היטב בנושא הספציפי של עיסקאות קומבינציה. רק לאחר שעורך הדין נתן אור ירוק ללא כל סייגים - ניתן לבצע את העיסקה".
5. קשיים בהתארגנות הדיירים והועד: כאשר מספר רב של דירות בפרוייקט מוחזקות בידי גורם אחד, נוצר קושי ליזום התארגנות משותפת של דיירים לצורך ביצוע החלטות ועד הבית או דרישות הדיירים. במקרה של מחלוקות שונות הפוגעות בדיירים מומלץ לפנות לקבלת סיוע משפטי מעורך דין, ולא להסס להגיש תביעה נגד הקבלן במידת הצורך.
6. טיב היחסים בין הקבלן לבעל הקרקע: על הרוכש לבדוק היטב את מערכת היחסים שבין הקבלן לבעל הקרקע ולוודא שאין מחלוקות ביניהם. לדברי עו"ד צבי שוב, מומחה בדיני מקרקעין, "בעיסקאות מסוג זה יש לבחון את העיסקה עם בעלי הקרקע, האם תנאיה מקויימים על ידי הקבלן, האם המס החל על העיסקה שולם והאם אין מחלוקות בין הקבלן לבעל הקרקע, שיכולות למנוע את רישום הקרקע על שמו בעתיד".
שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר, מציין כי "מה שחשוב עבור רוכש הדירה הוא אמינות היזם. יש לבדוק היטב את שם היזם בשוק, וכמובן לדרוש על כל תשלום ערבות בנקאית מהיזם".
הכתבה התפרסמה במעריב עסקים, ב-10.10.2006, ע"י הכתב ליאור ברון
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

