נמל אשדוד נערך להרחבת פעילות אוניות הנוסעים
בנמל אשדוד נערכים לגידול בתיירות המורכבת מאוניות נוסעים. חברת הנמל הודיעה היום על הרחבת מסוף הנוסעים בנמל בהשקעה של כ-7 מיליון שקל.
בחברה מציינים, כי מאז יישום הרפורמה בנמלים בחודש אפריל 2005 חזרו לפעול בנמל אוניות הנוסעים. כשמאז פקדו 110 אוניות נוסעים, את הנמל ועליהם כ- 120,000 נוסעים. שאיפתה של החברה היא להכפיל כמות זו תוך שנתיים.
בתקופה הנוכחית מגיעה אוניית נוסעים אחת ביום שפוקדת את הנמל פעמיים בשבוע, כאשר עם הרחבת המסוף מתוכננות לפקוד 3 אוניות בשבוע במקביל - באותו היום ובאותה השעה.
במסגרת הרחבת המסוף, יגדל שטח מסוף הנוסעים מ-500 מטר ל-1600 מטר. מתחם קבלת הקהל יגדל ל-14 תחנות, במקום 4 תחנות שמצויות כיום. שרותי משטרת הגבולות יורחבו פי 3 , כאשר במקום 5 עמדות יהיו 14 עמדות של משטרת הגבולות. בנוסף, יוקצו שטחים נרחבים יותר גם לביטחון ולמכס.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
