תשואה של 0.62% לקרנות הפנסיה החדשות ביולי
התשואה החודשית הממוצעת על ההשקעות בקרנות הפנסיה החדשות הייתה ביולי 0.62%. בקרנות הפנסיה הכלליות נרשמה בחודש יולי תשואה בשיעור של 0.84%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה בקרנות הפנסיה החדשות הייתה בשיעור של 3.32% ובקרנות הפנסיה הכלליות התשואה המצטברת מתחילת השנה הייתה בשיעור של 2.55%. כך נמסר היום ממשרד האוצר.
הצבירה נטו בקרנות הפנסיה החדשות והכלליות ביולי 2006 הייתה חיובית והסתכמה ב-529 מיליון שקל, בהמשך לצבירה של 410 מיליון שקל ביוני 2006 ובהשוואה לצבירה של 410 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לצבירה של 2.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
נתוני הצבירה בחודש יולי 2006:
כאמור, הצבירה החודשית נטו בקרנות הפנסיה החדשות הייתה חיובית והסתכמה ב-522.6 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה של 408.2 מיליון שקל בחודש יוני 2006 ובהשוואה לצבירה של 407.3 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
הצבירה נטו מתחילת השנה הייתה חיובית והסתכמה ב-2.9 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לצבירה של 2.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הצבירה החודשית נטו בקרנות הפנסיה הכלליות הייתה חיובית והסתכמה ב-6.3 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה של 1.9 מיליון שקל ביוני 2006 ובהשוואה לצבירה של 2.4 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-22.6 מיליון שקל, בהשוואה לצבירה של 18.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בקרנות הפנסיה החדשות, נמסר מהאוצר, התשואה החודשית הממוצעת של 0.62%. התשואה המצטברת מתחילת השנה הייתה בשיעור של 3.32%. התשואה הממוצעת על ההשקעות החופשיות הייתה 0.68%, והתשואה המצטברת על ההשקעות החופשיות מתחילת השנה הייתה בשיעור של 2.68%.
יצויין, כי על פי הנתונים - בקבוצת הקרנות החדשות שהיקף נכסיהן גדול ממיליארד שקל, השיגה קרן הפנסיה 'מקפת אישית' את התשואה הגבוהה ביותר, שיעור תשואה של 0.84%, קרן 'מקפת' גם השיגה את התשואה הגבוהה ביותר על ההשקעות החופשיות, שיעור תשואה של 1.03%. קרן הפנסיה 'הראל פנסיה' הניבה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר על סך ההשקעות, שיעור תשואה של 3.52%. קרן זו השיגה גם את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר על ההשקעות החופשיות, שיעור תשואה של 3.08%.
בקבוצת הקרנות שסך נכסיהן גדול מ-10 מיליון שקל אך קטן מ- ממיליארד, רשמה קרן הפנסיה 'מנוף קרן פנסיה' את התשואה הגבוהה ביותר, בשיעור של 0.74% וגם את התשואה הגבוהה ביותר על ההשקעות החופשיות של 1.01%.
קרן הפנסיה 'הלמן אלדובי פנסיה סולידית קרן תשואה' השיגה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת השנה על סך ההשקעות, שיעור תשואה של 5.99%, וגם את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר על ההשקעות החופשיות, שיעור תשואה של 8.22%, אם כי התשואה הושגה על היקף נכסים קטן יחסית של 10 מיליון שקל.
בקרנות הכלליות
התשואה הנומינלית החודשית הממוצעת ברוטו בקרנות הפנסיה הכלליות הייתה בשיעור של 0.84%, והתשואה המצטברת ברוטו מתחילת השנה הייתה בשיעור 2.55%. בקרב קבוצת הקרנות שסך נכסיהן גדול מ-50 מיליון שקל, רשמה קרן הפנסיה הכללית 'מקפת משלימה' את התשואה הגבוהה ביותר, שיעור תשואה של 1.20%.
קרן הפנסיה הכללית 'הראל פנסיה כללית' רשמה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת השנה, שיעור תשואה של 3.21%.
בקרב קבוצת הקרנות שסך נכסיהן 10-50 מיליון שקל, רשמה קרן הפנסיה הכללית 'מיטבית – עתודות כללית משלימה' את התשואה הגבוהה ביותר, שיעור תשואה של 0.96%. קרן הפנסיה הכללית 'פיסגה ריווחית' רשמה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת השנה, שיעור תשואה של 2.23%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
