הזווית של אזולאי: על סטנלי פישר שמכוון את המלחמה
יש האומרים שאחד האירועים אשר עיצבו את פניהם של שוקי ההון בשנים האחרונות, היה דווקא התמוטטותה של קרן הגידור LTCM בשנת 1998. הקרן נוהלה על ידי כמה מהמוחות החשובים והמבריקים בעולם, ביניהם גם מיירון שולס (ההוא מהנוסחה), ולאורך שנים רבות היא הניבה רווחים נאים למשקיעים בה.
כל העושר האינטלקטואלי הזה לא מנע את התמוטטותה של הקרן ברעש גדול, ביום סגרירי אחד, שעלול היה למוטט את כל המערכת הפיננסית בארה"ב ואף את זו העולמית. רק פעולה מהירה של יו"ר הפד הקודם, אלן גרינספאן, הצילה את השווקים הפיננסים מקריסה. המסקנה מהאירוע הנ"ל היא פשוטה: גם התיאוריות המתקדמות ביותר, והמוחות המבריקים ביותר אינם מסוגלים לעיתים להתאים עצמם למציאות שמשתנה במהירות.
מדוע אני נזכר כעת בסיפורה של LTCM? הייתה זו דווקא העלאת הריבית האחרונה שהזכירה לי, כי לפעמים מרוב שהראש תחוב כל כך חזק בספרי התיאוריה ובמודלים מתוחכמים, העיניים אינן מסוגלות לראות נכוחה את המציאות.
בהודעת הריבית האחרונה עושה הבנק המרכזי שימוש תכוף בביטויים כמו: "שמירה על יציבות", "לתמוך ביציבות הפיננסית" וכו'. וכשמשתמשים כל כך הרבה פעמים בביטויים שמביעים שאיפה ליציבות ושאר דברים חיוביים, קיים קושי לתאר את הפעולה כשגויה.
אבל זו בדיוק הבעיה. דומה שמאז הצעת התקציב אותה הציע סילבן שלום ב-2002, לא הוציא אף גוף רשמי של מדינת ישראל הודעה כה הזויה ותלושה מהמציאות כמו הודעת הריבית הנוכחית.
ההודעה פותחת בתיאור של הפרמטרים האינפלציוניים החזויים של המשק, כפי שהם נגזרים משוק ההון, אשר מביעים צפי להתמתנות בקצב האינפלציה בשנה הקרובה. במקביל, מציין בנק ישראל כי "החזאים הפרטיים" צופים שהריבית תועלה.
ממתי תחזיות של גוף פרטי משמשות כלי שמנחה את הבנק המרכזי בקבלת החלטות? שלא לדבר על כך שאותם חזאים נדרשים להסביר כמעט מידי חודש מדוע הם לא חזו במדויק את המדד, אז כיצד הם יכולים להוות פקטור בקביעת שיעור הריבית?
בהמשך מציין הבנק, כי העימות בצפון יגרום "להפחתת הביקושים של הסקטור הפרטי...". רגע, הפחתת ביקושים, לפחות עד כמה שידוע לי, אינה גורם אינפלציוני אלא בדיוק להיפך. הבנק ממשיך ומציין כי למרות ההסלמה הביטחונית, שער החליפין כמעט ולא הושפע, מה שמעיד יותר מכל על יציבותו של המשק.
אז מה בדיוק הניע את הבנק להעלות הריבית?
פה מגיע החלק הקומי/טרגי של ההודעה. הבנק מציין, כי "בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה גבוהה מהיעד...".
אתם מבינים? במקום שהבנק יפעל לפי התחזיות הממותנות לעתיד, הוא פועל על סמך אירועים שכבר קרו, שהינם חסרי רלוונטיות, גם אם לא היינו שרויים בעת של מלחמה.
אבל השוס האמיתי מגיע במשפט האחרון. כך נאמר שם: "עלייה זו בסיכון (הביטחוני)... מחייבת הידוק מוניטרי מסויים".
לא ברור?!
אם אני מבין נכון, אני חושב שהבנק מתכוון לכך שאם הריבית תועלה - המלחמה תגמר יותר מהר, לא?!.
מה הקשר בין סיכון ביטחוני להידוק מוניטרי? אם השקל מפגין עוצמה, שוק האג"ח נשאר יציב והזרים אינם מצביעים ברגליים, מהם הגורמים שמניעים את הבנק המרכזי לחשוב שהיציבות הפיננסית של ישראל מתערערת?
למי ששכח: ביום המסחר הראשון שלאחר ה-11/9, הפחית גרינספאן את הריבית בחצי אחוז כדי להעניק למשק האמריקני זריקת עידוד מוניטרית, על מנת לשמר את מגמת הצמיחה של המשק. אבל זה ככל הנראה ההבדל בין נגיד שהיה בעברו מנהל השקעות, לבין נגיד העטור באין סוף תעודות ודיפלומות שניתנו כהוקרה על פיתוח תיאוריות כלכליות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
