חוזה ליוניסיס עם REAAL בהיקף של 11.6 מיליון דולר
חברת המחשבים יוניסיס הודיעה כי הרחיבה את קשריה עם חברת הביטוח ההולנדית REAAL דרך חוזה מיקור חוץ חדש לחמש שנים, בשווי מוערך של 11.6 מיליון דולר.
על ידי ניהול תשתית מערכות המידע של חברת הביטוח תספק יוניסיס תמיכה של 24/7 ל-REAAL ולסוכניה. לדברי החברה, REAAL מקווה להשיג חיסכון כספי משמעותי דרך קונסולידציה של שירותי תשתית במיקור חוץ תחת ספק אחד. החברה תאחד מאות חוזי תמיכה קיימים וספקים לחוזה מרכזי אחד עם יוניסיס, ותפחית את מספר ספקי השירות שלה מ-20 לאחד.
"היעדים החשובים ביותר של הסכם זה עבור REAAL הם להפחית מורכבות ולהבטיח כי החברה שומרת על שליטה", אמר רנה גרוט, מנהל ה- IT של REAAL. "השת"פ ההדוק עם יוניסיס, המשמשת כנקודת קשר יחידה, מאפשר להשיג בקרה ושליטה טובות יותר על כלל תשתית המיחשוב והתקשורת שלנו.
גרוט הוסיף, "יש לנו רק חוזה תמיכה אחד לנהל, במקום מאות. זה מוביל להפחתת מורכבות, לתובנה טובה יותר על עלויות, אפשרויות טובות יותר לחדשנות, רמות גבוהות יותר של זמינות תשתית, ורמות שירות טובות יותר בעלויות נמוכות משמעותית. הסכם זה מאפשר לנו לספק את התמיכה הטובה ביותר האפשרית למשתמשי קצה בתוך החברה שלנו, לסוכנינו וללקוחותינו".
מנחם בוסטין, מנכ"ל יוניסיס ישראל, מציין כי בין השירותים אותם תספק יוניסיס ל-REAAL גם תמיכת תוכנה ושירות עבור סביבת מיקרוסופט של חברת הביטוח, לה יש חשיבות אסטרטגית לפעילויות REAAL.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
