טכנית: דלתא – לא מספרים לנו הכול

"בראייה טכנית המניה יכולה לעורר את חושי, ולו רק בגלל העובדה שמתרחש שם תהליך של איסוף סחורה"
אייל גורביץ |

אני חייב להודות שהחושים שלי מתעוררים כל אימת שהסורק פולט מניה המדשדשת פרק זמן של לפחות שנה. מה גם שמדובר במניה שנבלמה אחרי גל ירידות ארוך וכואב. מה גם שבמהלך אותו פרק זמן נוטים מחזורי המסחר לדעוך ולהתכווץ. האמת היא שעל מניות מסוג זה לא תקראו בעיתון. מטבע הדברים, מורכבות הטבלאות היומיות ממניות פעילות או ממניות שביצעו תנודות חריגות. אבל מניות שאוספים בהן סחורה באדיקות ובנחישות אינן מעניינות, מן הסתם. דלתא היא מניה שבראייה טכנית יכולה לעורר את חושי. ולו רק בגלל העובדה שמתרחש שם תהליך של איסוף סחורה.

איסוף סחורה מהו?

איסוף סחורה הוא תהליך שמתרחש אחרי גל ירידות ארוך. תהליך בו גוף גדול מזהה פוטנציאל ומגיע למסקנה ולפיה מחירה הנוכחי של המניה מייצג הזדמנות. במרבית המקרים, מדובר בגופים גדולים המסתייעים במחלקות מחקר המעלות את המסקנות בפני וועדות ההשקעה. הללו, בעקבות הניתוח, מחליטות לרכוש כל כמות במחיר קבוע מראש. תהליך זה נמשך לפחות מספר חודשים ובמקרים מסוימים יכול להגיע גם למספר שנים. באותה תקופה נעשה מאמץ לרכוש כל כמות אפשרית. במהלך תקופת האיסוף נוטים המחזורים לדעוך באופן הדרגתי שכן ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל.

מנגד, כל תהליך איסוף הוא ממש טנגו. צריך שניים. והצד השני, כפי שאפשר לראות על הגרף, מוכן למכור כל כמות במחיר קבוע מראש. כך שבמרכזו של התהליך נוצר איזון בין קונים לבין מוכרים והמניה נותרת נטועה על מקומה עד לפריצה. הדשדוש הוא תהליך אטרקטיבי שכן הוא קל ופשוט לזיהוי וניתוח, קל להבין את הדינאמיקה בין הקונים למוכרים. קל לאתר את נקודת העיתוי, קל למקם את ההוראה לקטיעת הפסד וקיימת טכניקה פשוטה לחשב את פוטנציאל הרווח המינימלי.

אפשר לראות בבירור שהמניה מדשדשת פרק זמן של כשנה. מאזור אוגוסט 2005 החלה המניה במסע רוחבי כאשר היא נתמכת ברמת 27.5 שקלים למניה ומקבלת התנגדות משמעותית במחיר של 38.5 שקלים למניה. במידה והמניה אכן תפרוץ מעלה אפשר יהיה לצפות להמשך העליות בשיעור של לפחות 30%-25%.

האינדיקטורים

במסגרת תהליך הדשדוש יש לתת את הדעת למספר מרכיבים בסיסיים:

1. ראשית שהמניה אכן נותרת בגבולות הדשדוש. כלומר, בין 27.5 שקלים למניה לבין 38.5 שקלים למניה. כל עוד תיוותר דלתא בגבולות האמורים תתקיים האפשרות לפריצה מעלה. שבירה מטה של רמת 27.5 שקלים, תחייב הוצאת המניה מרשימת המעקב.

2. ככל שימשך הדשדוש על מחזורי המסחר להמשיך ולהתכווץ כעדות ברורה לתהליך של איסוף סחורה. התרחבות המחזורים יחד עם המשך הדשדוש לא תבשר טובות.

3. פריצה מעלה מחייבת מחזור מסחר גבוה. מסקנות

דלתא היא מניה קלאסית לרשימת מעקב. קלה ופשוטה, ברורה ומוגדרת, חדה ומדויקת. מי שאוסף שם סחורה, יודע למה. כל זאת שווה עבורנו אך ורק בתנאי שבסיומו של התהליך תהיה הפריצה כלפי מעלה.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".