בנק ישראל: אין כל הצדקה לדחיית יישום מסגרות האשראי
בהודעה (א') שפרסם היום המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאב להמן, הוא שב ויוצא להגנת הרפורמה בתחום מסגרות האשראי. "ההוראה נחוצה וחשובה למשק ואין כל סיבה לדחותה", כותב המפקח. "היא נועדה להסיר אי וודאות קשה אשר קיימת כיום בקרב הלקוחות באשר לכיבוד הבנק את חיוביהם, להסדיר את הניהול הבנקאי התקין ולשפר את מוסר התשלומים במשק", הם מוסיפים.
לדברי יואב להמן, המפקח על הבנקים: "אין צורך או הצדקה לדחות את יישומה של ההוראה, שכן אין סיבה שיישומה אכן יגרום ללקוחות הבנקים קשיי מימון. זאת בפרט לאור העובדה כי בהזדמנויות שונות, בכתב ובעל פה, הבהירו הנהלות הבנקים, כי בכוונתן להישמר מלפגוע בלקוחות אגב יישום ההוראה".
הנוהג הקיים בישראל, של פעילות בחשבונות העו"ש תוך חריגות מתמידות מהמסגרות אינו מקובל בעולם, ויש לו שני חסרונות מהותיים מנקודת מבטו של הלקוח:הלקוח משלם ריבית חריגה גבוהה מאוד, וכן במצב הנוכחי אין כל וודאות שהבנק ימשיך לכבד את הצ'קים הנמשכים על החשבון בחריגה ושאר חיובים המבוצעים בו.
חשוב להדגיש: ההוראה בשום אופן לא מכריחה את הלקוח או את הבנק להקטין את "המינוס" החלטה זו נשארת גם בעתיד בידי הלקוח והבנק. ההוראה גם לא מחייבת בנק להחזיר צ'ק או חיוב אחר, גם החלטה זו נשארת בידיו. לפיכך, אין כל סיבה שעסק או משק בית כלשהו, ייפגע בכל הנוגע לזמינות האשראי שהבנק אישר לו עד כה בפועל, כתוצאה מהחלת ההוראה, אין בהוראה דבר המחייב בנק להקטין זמינות אשראי ללקוח כלשהו, ואם יבחר בנק משיקוליו לעשות כן, הרי שהוא יעשה זאת ללא קשר להוראה.
כזכור, פרסם המפקח על הבנקים בשבוע שעבר עמדתו בנושא אל הנהלות הבנקים בה דרש כי ההנהלה תנחה את פקידיה שלא לפגוע בלקוחות העסקיים והפרטיים, ולסייע להם לעבור בהדרגה את יישום ההוראה. יודגש כי ההוראה נותנת בידי הנהלות הבנקים את האפשרות והכלים לפעול באופן גמיש כלפי לקוחותיהם.
המפקח הבהיר עמדתו, כי לקוח אשר הבנק אפשר לו לאורך זמן לנהל את חשבונו תוך חריגה ממסגרת האשראי, מבלי שמסר ללקוח התראה על כוונתו הממשית לבטל או להפחית את מסגרת האשראי, הרי שיש להתייחס לחריגה כזו כאל חלק בלתי נפרד ממסגרת האשראי של אותו לקוח. הבנקים מצופים להעמיד בשלב המיידי ללקוחות כאלה, שהדבר דרוש להם, מסגרת אשראי זמנית, שתאפשר את המשך פעילותם התקינה כאמור לעיל, עד לירידה לרמת מסגרת האשראי שהבנק מוכן לאפשר להם, ולנהוג משנה זהירות בנושא זה, בכדי למנוע מהלקוחות נזקים, שעלולים להיות בלתי הפיכים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
