אסם: תלויה בכיוונו של השוק

בעוד ששוק המניות המקומי מתקן מעט ואז שם פעמיו מעלה, פיתחה מניית אסם אישיות עצמאית
אייל גורביץ |

ההגדרות המקופלות במרקם של הגישה הטכנית מסייעות להתמודד לא רק עם מצבי שוק נורמליים ורגילים כי אם גם לטפל בעיתות מצוקה ומשבר. בכל מימד זמן שהוא. להבין מתי המגמה אינה כתמול שלשום, מתי הלך המחשבה של המשקיעים עובר שינוי, מתי המגמה הגיעה לידי מיצוי, מתי כדאי למכור ומתי אין טעם אפילו להחזיק. לעיתים, זה פשוט עניין של סגנון אישי, העדפות וטעמים. ולעיתים זה כורח המציאות. מצב בו כל ניתוח שהוא יוביל לאותה מסקנה אחידה.

אסם הייתה מניה מוצלחת ולא בכדי. גל העליות שאפיין אותה מאז תחילת 2003 ועד מארס 2004 ניזון ממגמת העלייה ארוכת הטווח שחווה שוק המניות המקומי. ועל כך אין לנו טענות כלפיה. גל עליות זה נשא את המניה מרמת שפל של 18.8 שקלים למניה למעט יותר מ-52 שקלים למניה. בתוך שנה וקצת השיגה המניה תשואה של כ-180%. אלא שכאן קרה דבר מעניין. המניה התנתקה לחלוטין מהשוק. בעוד ששוק המניות המקומי מתקן מעט ואז שם פעמיו מעלה, פיתחה מניית אסם אישיות עצמאית ולמעשה הנחילה למשקיעים אכזבה רבתי. מאז אותה רמת שיא לא שבה המניה לעצמה ונותרה מבוישת הרבה מאחור.

חילוקי דעות

אלא שבעת האחרונה משהו שונה קורה במניית אסם. לא שהמניה החלה לעלות או לפתח סימנים ולפיהם צפויה מגמת עלייה. עדיין לא. אלא שבשלב הנוכחי אחרי תקופה לא קצרה של שחיקה, נראה שהקונים החלו לשים לכך סוף. החל מיולי 2005, כמעט שנה מהיום. אפשר לראות בבירור שהקונים מוכנים לרכוש כמות ממניית אסם תמורת מחיר של כ-35 שקלים למניה. העובדה שקיים קונה גדול שמוכן במשך תקופת זמן לא קצרה לרכוש כל כמות, מספקת מידע רב ערך.

מאידך, לא נס ליחם של המוכרים, וכפי שאפשר לראות על הגרף, ההיצע עדיין קיים ובכמויות בלתי מבוטלות. פגישה איתן לכוס קפה יכולה להיערך סביב 42-43 שקלים למניה.

וכך אנו נותרים עם מניה המדשדשת כשנה. מניה קלה ופשוטה לניתוח המאפשרת לאתר במדויק את הלך הרוח של המשקיעים. בעוד מדד המעו"ף עושה דרכו מטה והתקופה אינה נעימה לאיש, הרי שזו העונה המתאימה ביותר לגבש רשימות מעקב. ברשימות אלו אמורות להיכלל מניות המתנהגות בצורה קלה ופשוטה לניתוח ואסם היא אחת מהן.

סיכום

קשה לתת מענה לשאלה, בעיקר בשלב כה מוקדם, האם אסם תפרוץ מעלה או מטה. מעבר לזה, השיטה הטכנית אינה מתיימרת לענות על שאלות מסוג זה. הפריצה היא פונקציה של השוק. בתנאים של שוק עולה, אסם יכולה בהחלט להיות מניה מעניינת שתספק את הסחורה למשקיע הנבון. מאידך, המשך ההתדרדרות בשוק יכול אף לרפות את ידי הקונים שייסוגו בנכונותם להמשיך ולרכוש סביב מחיר של 35 שקלים למניה.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.